כשהבעש"ט היה בעולם הכל היה אחד – הבעש"ט היה גם רבי, [גם] רב ו[גם] מגיד. לאחר הסתלקותו הם נהיו [תפקידים] נפרדים – סתם רבי נהייה הרבי מקוריץ, סתם רב – ה'תולדות' וסתם מגיד – [המגיד] ממעזריטש. זה היה ממש נפלא.

בהמשך ר' ברוך היה סתם רבי, סתם רב היה הרבי מברדיטשב וסתם מגיד היה המגיד מקוז'ניץ – זה היה עדיין נסבל.

אבל, היום, סתם רבי הוא הרבי מרוז'ין, סתם רב הוא הרב מסאווראן וסתם מגיד הוא המגיד מצ'רנוביל – וזה כבר אי אפשר לסבול.

י.פ.

פנחס לאנדוי.

הפוסט גם רבי, גם רב וגם מגיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מבויאן

הפוסט הדפסתו של ספר תולדות יעקב יוסף הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

ירמיה כץ 

(חסיד בויאן)

הפוסט פלפול או הלכה, התולדות או רש"ז הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אז הוא נסע לפראג והתאכסן אצל 'הנודע ביהודה'. בשבת הוא העביר דרשה כזאת עמוקה ומלומדת בבית הכנסת ש'הנודע ביהודה' נדהם על גאונות הרב החסיד. ברגע זה הוא הרים את [ספר] ה'תולדות' שהוא זרק בפינה. למרות שהוא אף פעם לא נהיה חסיד, הוא לא הפגין שנאה לחסידות בשנים הבאות.

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט הרבי משפיטובקה מרשים את הנוב"י הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בזמן שה'תולדות' התגורר בשאריגראד, היה נהוג שמיד כשראו את הרבי הולך לבית הכנסת, הפסיקו כל בעלי הבתים לדבר לאלתר והלכו כולם בעקבותיו לבית הכנסת. כולם צייתו כי ידעו שהוא קפדן גדול בנוגע לכבודו.

פעם אחת, הבעש"ט הגיע לשאריגראד, נעמד באמצע רחבת השוק לפני זמן מנחה-וערבית, ומשך אליו הרבה אנשים והתחיל לספר מעשיות. המעשיות היו ארוכות. ה'תולדות' עבר ליד המקום אבל אף אחד לא הלך בעקבותיו – עד כדי כך הם היו שקועים בהקשבה לסיפורי הבעש"ט.

ה'תולדות' ראה שאף אחד לא נמצא בבית הכנסת. הוא התרגז מאוד וזימן אליו את הבעש"ט ושאל אותו בכעס: "כיצד מעז יהודי לעכב מניין וכך לבטל תפילה בזמנה?"

ענה לו הבעש"ט: "ואיפה הכנסת האורחים? אני אספר לך מעשה קצר." לאחר מכן הוא סיפר לו עוד מעשה אחד ולאחר המעשה השלישי קרא ה'תולדות': "שלום עליך רבי ומורי!" והתחיל להיות חסיד שלו.

    לאחר מכן, הוא סיפר שבמעשיות הבעש"ט ממש רמז על כל חייו מיום הולדתו ועד היום הזה.

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט כיצד נהייה ה'תולדות' חסיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן, כשה'תולדות' נכנס אל הבעש"ט הוא סיפר לו מה שקרה לו. אמר לו הבעש"ט: "בקש מהבחור הצעיר שיצטרף אלינו." כשהוא הלך לחפשו הוא לא מצא אף אחד. ציין הבעש"ט: "זה בוודאי היה אליהו הנביא – לכן הוא לא רצה לומר לך מאיפה הוא הגיע עד שאמרת לו את הדרשה שלך."

י.פ.

אייזיק בראנשטיין

הפוסט התולדות פוגש את אליהו הנביא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' פנחס חשב שזה שהמגיד נהייה רב במקומו של הבעש"ט הוא הסגת גבול משום שמתלמידיו המובהקים של הבעש"ט הרבנות הייתה צריכה להישאר אצל התולדות.

זה לא שלרבי מקאריץ היו ספקות בנוגע למגיד, אולם הוא החזיק בדעה שהרבנות צריכה להישאר אצל התולדות. 

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט דעתו של ר' פנחס מקוריץ על ממשיכו של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' דוד לא רצה אפילו להחזיק את הספר בביתו – אז הוא זרק אותו, כי האמין שמי שכתב אותו הוא לץ.

זה נכון שהרבי משפיטקוב היה בפראג אצל הנודע ביהודה בעקבות איזה עניין שקשור ב'תולדות', אבל הדברים האחרים שכתובים בספר הם בדיה ושטות גמורה. 

י.פ.

יעקב טייטעלבוים שמע מהרב מבוצ'אץ'. 

יעקב טייטעלבוים גם היה תלמיד של הרב מבוצ'אץ'

הפוסט על הוויכוח בין הרבי משפטיבקה לבין הנודע ביהודה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' חיים לא רצה שהבעש"ט יהיה נוכח בחתונה, והיו חייבים לציית לו. לאחר החופה, החתן והכלה הלכו אל הבעש"ט שבזמנו היה בברודי. הבעש"ט בירך אותם בפסוק "לאלה תחלק הארץ" (במדבר כו, נג)

אחרי כן, בנו של התולדות רצה לנסוע לארץ ישראל, אולם אשתו לא רצתה לנסוע ולכן הם התגרשו.

[כתוב בכתב יד אחר:] (בנו של התולדות נשא את נכדתו של ר' חיים)

י.פ.

גדליה שווארץ

הפוסט שידוך בין התולדות לר' חיים מצאנז מסתיים בגירושין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.