פעם אחת, הוא היה ברוז'ין לשבת והיה כבר מאוחר בלילה וזמן לעשות קידוש. הרבי מרוז'ין היה מוכן לעשות קידוש, אבל ר' נחמן עוד לא [הגיע] לשם. אז הרבי מרוז'ין שלח שליח [לקרוא] לו לבוא לקידוש, ולומר לו שהרבי מרוז'ין מחכה לו. השליח מצא אותו עומד ב[תפילת] שמונה עשרה. כך קרה פעמיים. פעמיים הרבי מרוז'ין שלח שליחים והם היו חייבים לחזור ולספר שר' נחמן עומד בתפילת שמונה עשרה. 

בפעם השלישית אמר הרבי מרוז'ין: "הקבצן עדיין עומד ומקבץ נדבות" אז ר' נחמן הרגיש שהרבי מרוז'ין מחכה לו  ואז עקר רגליו וסיים תפילת שמונה עשרה.  כשהגיע לחדר, היכן שהרבי מרוז'ין עמד וחיכה לו – שאל אותו הרבי מרוז'ין "מתחנן כל כך הרבה זמן! מדוע?" 

[הערת צד:] (התשובה?) לר' נחמן היה בן, ר' מיכל'ע – הוא לא הוביל אף אדמו"רות. הוא היה נוסע לסדיגורה. 

י.פ. 

דוד געלבטוך 

חסיד קופישניץ

הפוסט מדוע ר' נחמן מסקאליט מתחנן בתפילתו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כך זה היה במשך שנה אחת-שתיים. אמנם זה לא מצא-חן בעיני חמיו וכל הדיבורים שלו לא הועילו, אז הוא נסע לר' יצחק מדרוהוביטש –  אביו של ר' מיכל'ע, להתלונן על ר' מיכל'ע.  ר' יצחק הציע לו שירשה לו להתבודד שנה אחת. וכך היה. אבל, לאחר שנה ר' מיכל'ע נסע הלאה לברודי ונטש את אשתו אצל המחותן. 

בברודי הוא נהיה מלמד. חכמי ברודי חשו שהמלמד הוא 'כלי מפואר' ונתנו לו כבוד גדול. פעם אחת, חכמי ברודי רצו להחרים את הבעש"ט. הם עמדו לפסוק את חרם על הבעש"ט, כשמישהו אמר שזה לא נאה לעשות משהו  כזה בלי להתייעץ עם המלמד ר' מיכל'ע, אותו הם העריכו מאוד.  

כשקראו לר' מיכל'ע, הוא אמר להם שהוא לא יכול להיות מעורב בעניין הזה והציע להם שלא לריב עם הבעש"ט. כשהם  שמעו את המילים הללו מר' מיכל'ע, הם התחרטו וזנחו את כל העניין. 

לאחר מכן, כשר' מיכל'ע היה אצל הבעש"ט, הבעש"ט אמר לו: "שלוש שנות ההתבודדות עזרו לך להציל את כבודי" 

י.פ. 

דוד געלבטוך 

חסיד קופישניץ  

הפוסט ר' מיכל מזלאטשוב מתבודד שלוש שנים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרב [שניאור זלמן מליאדי] היה תלמיד של ר' מיכל מזלאטשוב. כשר' מיכל נסע הוא לקח איתו את תלמידיו ועמם הלך [גם] הרב. כשר' מיכל היה אצל המגיד הוא הנהיג ששניהם יוכלו להוביל טישים נפרדים במהלך הסעודה השלישית [של שבת]. בזמן שהרב מזלאטשוב אמר תורה נהג המגיד לשתוק, אבל כשהמגיד התחיל לדרוש, ר' מיכל לא הביט בו כלל ועסק בשלו. 

זה היה מאוד קשה לרב והוא לא הבין –ר' מיכל נוסע אל המגיד ואז לא נוהג בדרך ארץ כלל[?!] אצל המגיד היה מקורב אחד, חכם גדול, שהיה לפני כן [תלמיד] אצל הגאון מווילנה ונהייה חסיד. הרב שאל בעצתו של החסיד הזה, מה עליו לעשות. אמר לו אותו מקורב: "אני אראה לך איך המגיד נוהג בחצות [ביחס לתיקון]." הוא הראה לו בחצות, איך, למרות שהוא צולע וצריך 

קביים, המגיד זורק אותם ורץ כאש לוהבת. הרב התפעל מזה מאוד. אז המגיד פתח את הדלת ואמר לרב: "בענייני תורה ר' מיכל גדול יותר, אבל בעניין תיקון נפשות אני ניצב גבוה ממנו" אז הרב נשאר חסיד של המגיד, שכן גם הוא הרגיש שתיקון נפשות זה נעלה וחשוב יותר.  

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט תיקון נפשות חשוב מלימוד תורה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' מוט'לה  [הערת צד:] (יחיאל מיכל?) מזלוצ'וב, הבן של ר' יצחק מדרוהוביץ' – עמד בראש חצר משלו ולא היה מתלמידי המגיד. פעם אחת הוא היה במעזריטש אבל לא כחסיד. הרבי מנסכיז', שהיה אחד מאנשיו של ר' מוט'לה, התלווה אליו [למעזריטש]. הרבי היה צריך את ר' מוט'לה אבל לא יכול היה למצוא אותו. הוא פגש את ר' שלמה לוצקער ושאל אותו: "איפה הרבי שלי?" ר' שלמה חשב שהוא מתכוון למגיד כי המשמעות של סתם "רבי" אצלו היא המגיד אז הוא לקח אותו אל המגיד. כשר' מוט'לה שמע על כך זה הטריד אותו מאוד והוא צעק על ר' שלמה: "אתה כבר לא תהיה רבי!"

[באותו הזמן] בחדרו המיוחד, המגיד הרגיש ברוח הקודש שר' מוט'לה גוזר גזירה. הוא קרא לר' שלמה ואמר לו: "שמע, היית ראוי להיות רבי של שישים אלף חסידים אבל ר' מוט'לה ביטל זאת. אני מבטיח לך שיהיה לך תלמיד אחד שיהיה שקול כנגד ששים אלף [חסידים]." זה היה ר' שלום מבעלז.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט תלמיד אחד ששקול כנגד שישים אלף חסידים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בדרכו הופיעו מכשולים רבים בזה אחר זה והוא לראשונה הגיע לפאסטוב בערב תשעה באב. הוא רץ מהר לביתו של המלאך, אבל המלאך כבר היה בבית הכנסת. הוא ראה שהמלאך ישב במהלך כל תשעה באב כש"ראשו בין ברכיו".

אחרי תשעה באב הוא נסע הביתה כי ר' יצחק הורה לו לפגוש את המלאך רק בימים הנוראים.

כשחזר הוא אמר לאביו, ר' יצחק, שהוא רוצה לחקות את המלאך – לא לאכול ולא לשתות, ורק לעסוק בעבודת ה' כל היום. 

והוא החל ללכת בדרכו של המלאך.

כשהגיע יום כיפור, ר' מיכל’ע התנמנם בבית הכנסת בלילה. הוא חלם שהוא בעולמות העליונים. ברקיע אחד הוא ראה מלאכים אנשים יושבים על כסאות יקרים ואוכלים מכל טוב. אמרו לו שזה בשביל אלו שלא נהנו מהעולם [התחתון].

הוא המשיך והגיע לרקיע אחר – שם הוא ראה אנשים יושבים ליד שולחנות עמוסים במאכלים יפים אבל המאכלים רק נשמעו להם.

אמרו לו שהמאכלים היו עבור אלו שיחקו [? שרוצים לחקות?] אחרים.

בדיוק אז, ר' יצחק העיר אותו ואמר לו "עוד רגע קט ושרפת את עצמך, תפסיק להתנהג כך!"

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט ר' מיכל'ע נפגש עם המלאך בימים הנוראים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[בשוליים:] (דר' השל אומר שזה לא נכון)

הוא הלך לבית הכנסת וביקש שיאספו יחד משהו עבור שבת [בשבילו]. ואכן כך עשו.

כשר' מנדל הגיע לתפילת פרנסה בתפילתו הוא הבין שאם הוא תלוי באנשים, מה שווה תפילתו. אז הוא ביקש מאלוהים שיעשה שאנשים ישכחו שנתנו לו משהו עבור שבת. 

י.פ.

דוד טווערסקי

הפוסט ר' מיכל מזלטשוב מתמודד עם עוני הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

שאל ר' פנחס את אותו החסיד: "מאיפה יכול ר' מיכל'ע לדעת לאן הולכות התפילות שלי?! התפילות שלי מגיעות גבוה, למקום שהוא למעלה ממלאכים ושרפים." 

כשהחסיד חזר עם התשובה הזו, ר' מיכל'ע נותר מבולבל. ספר "עשרה מאמרות" היה מונח על השולחן שלו, הוא דפדף בו ופתח בדיוק במאמר: "'ויעמד פנחס ויפלל' (תהילים קו, ל) – שהעלים והסתיר תפלתו למעלה ממלאכים ושרפים." ² נרגע ר' מיכל'ע ואמר –אם יש אחד שיכול לעשות זאת, יכול לעשות זאת גם השני.

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט תפילתו של ר' פנחס מקוריץ הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בזמן ש'הבאר מים חיים' – רב בצ'רנוביץ – היה בן 33, הוא היה חולה מאוד. קראו לחברה קדישא וכבר הדליקו נרות. לפתע פתאום, הוא התעורר וביקש שיביאו לו מיום לשטוף את ידיו, ואז הוא סיפר את המעשה הבא:

בבית דין של מעלה כבר דנו אותו למיתה. אבל ה'הבאר מים חיים' היסס לעזוב את העולם הזה. אמנם בבית הדין של מעלה ישב ר' מיכל מזלאטשוב, רבו של ה'הבאר מים חיים', אבל הוא אמר שאינו יכול לעשות דבר בעבורו. "אולם" [הוא הוסיף] "אני אראה לך את הדרך אל הבעל שם טוב."    

כשהוא [='הבאר מים חיים'] הגיע אל הבעש"ט לבקש ממנו רחמים, שאל אותו הבעש"ט: "מה הקשר שלך אלי?" אז הבאר מים חיים סיפר לבעש"ט שר' מיכל נהג לשבת בסעודה שלישית עד מאוחר בלילה מרוב דבקות והתבוננות עמוקה. פעם אחת, הוא היה בכזו דבקות והתבוננות, שהוא נשאר לשבת עד שעלה הבוקר. פתאום, ר' מיכל התעשת וכשהבחין שכבר בוקר, הוא קרא לקהל: "בואו נברך." אבל אז הזכיר 'הבאר מים חיים' לר' מיכל שהוא לא עשה כמנהגו תמידולא אמר תורה מהבעש"ט בזמן הסעודה שלישית. ר' מיכל הבין שהוא צודק אז הוא אמר דרשה קצרה מהבעש"ט.

ה'הבאר מים חיים' חזר לבעש"ט [ואמר]: "משום שגרמתי לר' מיכל לחזור על תורה אחת ממך כבר יש לי קשר אליך ולכן בעבור זאת תעשה טובה בעבורי. אמר לו הבעש"ט: "כבר נגזרה הגזרה, אבל כופף ראשך ואני אברך אותך ואולי ברכתי תעזור." בו ברגע שהבעש"ט בירך אותו הוא התעורר ואמר: "אני מוכן לצאת מהמיטה ברגע אחד, אבל בגלל עין הרע אשאר במטה עוד מעט."

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט 'הבאר מים חיים' ניצל ממוות בזכות דרשה אחת של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' פנחס חשב שזה שהמגיד נהייה רב במקומו של הבעש"ט הוא הסגת גבול משום שמתלמידיו המובהקים של הבעש"ט הרבנות הייתה צריכה להישאר אצל התולדות.

זה לא שלרבי מקאריץ היו ספקות בנוגע למגיד, אולם הוא החזיק בדעה שהרבנות צריכה להישאר אצל התולדות. 

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט דעתו של ר' פנחס מקוריץ על ממשיכו של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בנו, ר' מיכל'ע מזלאטשוב, לא היה חסיד כלל למרות שהוא נחשב כ'תלמיד חבר' של המגיד. הוא נקרא תלמיד של אבא שלו – ר' יצחק מדרוהוביטש.

(הרבי מצאנז אומר שר' חיים הציג דרך חדשה בחסידות – למרות שהוא לא יכול היה להצביע על שום דבר ספציפי שמסביר את פרטי הדרך).

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט ר' יצחק מדרוהובישט ור' מיכל'ע מזלטשוב מתלמדים אצל הבעש"ט והמגיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הם התיישבו יחד [עם המגיד] לזמן מה ולאחר מכן יצא המגיד. על שולחנו של המגיד הייתה מונחת קופסא [=פושקע] שלו והילד החל לשחק בה.

כשהמגיד חזר הוא הבחין שהקופסא לא הייתה מונחת באותו המקום.

הוא קרא: "כשצדיק מניח משהו בצד הוא בונה עולמות – אבל כשמזיזים את הדבר ממקומו אז חס וחלילה הורסים עולמות"

י.פ.

מיכל'ע שוחט

הפוסט הבן של ר' מיכל'ע פוגש את המגיד – חלק ב' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

 ר' מיכל'ע מזלאטשוב נסע פעם אחת אל המגיד ולקח איתו לנסיעה את אחד מ'חמשת חומשי התורה שלו' – כלומר, את אחד מבניו.

כשהגיע למעזריטש, ר' מיכל'ע שלח את בנו אל המגיד להודיע לו על הגעתם ולבקש שיודיע להם מתי הוא יכול לקבלם. 

פתח הבן את דלת [חדרו של] המגיד פעם אחת, פעמיים, אולם המגיד לא הביט בו כלל. הילד התרגז וחזר אל אביו וסיפר לו שהמגיד התעלם ממנו ושאפילו לא הביט בו.

שאל אותו ר' מיכל'ע – "מה ראית אצל המגיד?"

ענה לו: "[ראיתי] יהודי זקן עומד שם ומתווכח עם המגיד"

השיב לו ר' מיכל'ע: "לא הבנת בני! המגיד היה עסוק עם אליהו הנביא, ואתה מצפה שהוא יקדיש את תשומת לבו לשטויות שלך?!"

י.פ.

מיכל'ע שוחט

הפוסט הבן של ר' מיכל'ע פוגש את המגיד – חלק א' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

"לקיסר גדול אחד הייתה בת יחידה והוא ערך לה חתונה, עם סעודות גדולות ומפוארות ואף לעניים עשו סעודות מיוחדות. אחרי שכבר סיימו את הסעודות הגיע אדם עני אחד שביקש שיתנו לו משהו לאכול מכיון שהוא עמד למות מרעב. אולם באותו הזמן בת הקיסר נהייתה חולה מאוד אז באופן טבעי אף אחד לא הסתכל עליו [=על העני] למרות שהוא צעק שהוא רוצה לראות את הקיסר בגלל שהוא מת מרעב."

סיכם ר' מיכל מזלאטשוב: "אני יודע טוב מאוד שהשכינה נמצאת בגלות ושהיא דואבת על עמה ישראל – אז איך אני יכול להיות עצוב על עצמי ולבוא בזמן כזה להטריד אותה בשטויות שלי – שאני צריך פרנסה?"

י.פ.

נחום בער המבורגר

(חסיד בויאן)

הפוסט ר' מיכל מזלטשוב לא רוצה להטריד את השכינה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא החזיק את בתו של ר' אהרון על ברכיו, ואמר לה: "אני מבטיח לך שכשתינשאי, יהיה לך חתן שיהיה מלך בישראל." 

לאחר מכן, דובר על שידוך עם הבן של הר' מרוז'ין, ר' אברהם יעקב (הזקן מסדיגורה). למרות שהרבי מרוז'ין היה בעמדה בכירה יותר, ור' אהרון היה רק איש צעיר, ר' אהרון טען שהשידוך הוא מן השמיים – מכיוון שחמיו, ר' מרדכי קרעמיניצער, הבטיח שבתו תתחתן עם הרבי מסדיגורה, ולכן, הוא לא צריך לתת נדוניה. 

כשהגיעו לכתיבת התנאים, ר' מוט'לה מטשרנוביל הכריע שלא צריך לכתוב שום תארי כבוד מכיוון שזה יכול להוביל לכך שאחד יכתוב תואר מכובד יותר מהשני.

י.פ.

גדליה שוורץ

(הערת צד: הרבי מרוז'ין נולד ב-1796, ר' אהרון ב1802?)

[הערה: ייתכן ש'נדן' הכוונה לדרישת אלף רו"כ מאת מצד החתן? ראה בית ישראל, טו ע"ב אות לב; שטרן, נר ישראל, ה, עמ' קלז (סי' יב)]

הפוסט שידוכים עם מלך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.