ר' מוט'לה  [הערת צד:] (יחיאל מיכל?) מזלוצ'וב, הבן של ר' יצחק מדרוהוביץ' – עמד בראש חצר משלו ולא היה מתלמידי המגיד. פעם אחת הוא היה במעזריטש אבל לא כחסיד. הרבי מנסכיז', שהיה אחד מאנשיו של ר' מוט'לה, התלווה אליו [למעזריטש]. הרבי היה צריך את ר' מוט'לה אבל לא יכול היה למצוא אותו. הוא פגש את ר' שלמה לוצקער ושאל אותו: "איפה הרבי שלי?" ר' שלמה חשב שהוא מתכוון למגיד כי המשמעות של סתם "רבי" אצלו היא המגיד אז הוא לקח אותו אל המגיד. כשר' מוט'לה שמע על כך זה הטריד אותו מאוד והוא צעק על ר' שלמה: "אתה כבר לא תהיה רבי!"

[באותו הזמן] בחדרו המיוחד, המגיד הרגיש ברוח הקודש שר' מוט'לה גוזר גזירה. הוא קרא לר' שלמה ואמר לו: "שמע, היית ראוי להיות רבי של שישים אלף חסידים אבל ר' מוט'לה ביטל זאת. אני מבטיח לך שיהיה לך תלמיד אחד שיהיה שקול כנגד ששים אלף [חסידים]." זה היה ר' שלום מבעלז.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט תלמיד אחד ששקול כנגד שישים אלף חסידים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[בשוליים:] (דר' השל אומר שזה לא נכון)

הוא הלך לבית הכנסת וביקש שיאספו יחד משהו עבור שבת [בשבילו]. ואכן כך עשו.

כשר' מנדל הגיע לתפילת פרנסה בתפילתו הוא הבין שאם הוא תלוי באנשים, מה שווה תפילתו. אז הוא ביקש מאלוהים שיעשה שאנשים ישכחו שנתנו לו משהו עבור שבת. 

י.פ.

דוד טווערסקי

הפוסט ר' מיכל מזלטשוב מתמודד עם עוני הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

שאל ר' פנחס את אותו החסיד: "מאיפה יכול ר' מיכל'ע לדעת לאן הולכות התפילות שלי?! התפילות שלי מגיעות גבוה, למקום שהוא למעלה ממלאכים ושרפים." 

כשהחסיד חזר עם התשובה הזו, ר' מיכל'ע נותר מבולבל. ספר "עשרה מאמרות" היה מונח על השולחן שלו, הוא דפדף בו ופתח בדיוק במאמר: "'ויעמד פנחס ויפלל' (תהילים קו, ל) – שהעלים והסתיר תפלתו למעלה ממלאכים ושרפים." ¹ נרגע ר' מיכל'ע ואמר –אם יש אחד שיכול לעשות זאת, יכול לעשות זאת גם השני.

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט תפילתו של ר' פנחס מקוריץ הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בזמן ש'הבאר מים חיים' – רב בצ'רנוביץ – היה בן 33, הוא היה חולה מאוד. קראו לחברה קדישא וכבר הדליקו נרות. לפתע פתאום, הוא התעורר וביקש שיביאו לו מיום לשטוף את ידיו, ואז הוא סיפר את המעשה הבא:

בבית דין של מעלה כבר דנו אותו למיתה. אבל ה'הבאר מים חיים' היסס לעזוב את העולם הזה. אמנם בבית הדין של מעלה ישב ר' מיכל מזלאטשוב, רבו של ה'הבאר מים חיים', אבל הוא אמר שאינו יכול לעשות דבר בעבורו. "אולם" [הוא הוסיף] "אני אראה לך את הדרך אל הבעל שם טוב."    

כשהוא [='הבאר מים חיים'] הגיע אל הבעש"ט לבקש ממנו רחמים, שאל אותו הבעש"ט: "מה הקשר שלך אלי?" אז הבאר מים חיים סיפר לבעש"ט שר' מיכל נהג לשבת בסעודה שלישית עד מאוחר בלילה מרוב דבקות והתבוננות עמוקה. פעם אחת, הוא היה בכזו דבקות והתבוננות, שהוא נשאר לשבת עד שעלה הבוקר. פתאום, ר' מיכל התעשת וכשהבחין שכבר בוקר, הוא קרא לקהל: "בואו נברך." אבל אז הזכיר 'הבאר מים חיים' לר' מיכל שהוא לא עשה כמנהגו תמידולא אמר תורה מהבעש"ט בזמן הסעודה שלישית. ר' מיכל הבין שהוא צודק אז הוא אמר דרשה קצרה מהבעש"ט.

ה'הבאר מים חיים' חזר לבעש"ט [ואמר]: "משום שגרמתי לר' מיכל לחזור על תורה אחת ממך כבר יש לי קשר אליך ולכן בעבור זאת תעשה טובה בעבורי. אמר לו הבעש"ט: "כבר נגזרה הגזרה, אבל כופף ראשך ואני אברך אותך ואולי ברכתי תעזור." בו ברגע שהבעש"ט בירך אותו הוא התעורר ואמר: "אני מוכן לצאת מהמיטה ברגע אחד, אבל בגלל עין הרע אשאר במטה עוד מעט."

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט 'הבאר מים חיים' ניצל ממוות בזכות דרשה אחת של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בנו, ר' מיכל'ע מזלאטשוב, לא היה חסיד כלל למרות שהוא נחשב כ'תלמיד חבר' של המגיד. הוא נקרא תלמיד של אבא שלו – ר' יצחק מדרוהוביטש.

(הרבי מצאנז אומר שר' חיים הציג דרך חדשה בחסידות – למרות שהוא לא יכול היה להצביע על שום דבר ספציפי שמסביר את פרטי הדרך).

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט ר' יצחק מדרוהובישט ור' מיכל'ע מזלטשוב מתלמדים אצל הבעש"ט והמגיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הם התיישבו יחד [עם המגיד] לזמן מה ולאחר מכן יצא המגיד. על שולחנו של המגיד הייתה מונחת קופסא [=פושקע] שלו והילד החל לשחק בה.

כשהמגיד חזר הוא הבחין שהקופסא לא הייתה מונחת באותו המקום.

הוא קרא: "כשצדיק מניח משהו בצד הוא בונה עולמות – אבל כשמזיזים את הדבר ממקומו אז חס וחלילה הורסים עולמות"

י.פ.

מיכל'ע שוחט

הפוסט הבן של ר' מיכל'ע פוגש את המגיד – חלק ב' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

 ר' מיכל'ע מזלאטשוב נסע פעם אחת אל המגיד ולקח איתו לנסיעה את אחד מ'חמשת חומשי התורה שלו' – כלומר, את אחד מבניו.

כשהגיע למעזריטש, ר' מיכל'ע שלח את בנו אל המגיד להודיע לו על הגעתם ולבקש שיודיע להם מתי הוא יכול לקבלם. 

פתח הבן את דלת [חדרו של] המגיד פעם אחת, פעמיים, אולם המגיד לא הביט בו כלל. הילד התרגז וחזר אל אביו וסיפר לו שהמגיד התעלם ממנו ושאפילו לא הביט בו.

שאל אותו ר' מיכל'ע – "מה ראית אצל המגיד?"

ענה לו: "[ראיתי] יהודי זקן עומד שם ומתווכח עם המגיד"

השיב לו ר' מיכל'ע: "לא הבנת בני! המגיד היה עסוק עם אליהו הנביא, ואתה מצפה שהוא יקדיש את תשומת לבו לשטויות שלך?!"

י.פ.

מיכל'ע שוחט

הפוסט הבן של ר' מיכל'ע פוגש את המגיד – חלק א' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

"לקיסר גדול אחד הייתה בת יחידה והוא ערך לה חתונה, עם סעודות גדולות ומפוארות ואף לעניים עשו סעודות מיוחדות. אחרי שכבר סיימו את הסעודות הגיע אדם עני אחד שביקש שיתנו לו משהו לאכול מכיון שהוא עמד למות מרעב. אולם באותו הזמן בת הקיסר נהייתה חולה מאוד אז באופן טבעי אף אחד לא הסתכל עליו [=על העני] למרות שהוא צעק שהוא רוצה לראות את הקיסר בגלל שהוא מת מרעב."

סיכם ר' מיכל מזלאטשוב: "אני יודע טוב מאוד שהשכינה נמצאת בגלות ושהיא דואבת על עמה ישראל – אז איך אני יכול להיות עצוב על עצמי ולבוא בזמן כזה להטריד אותה בשטויות שלי – שאני צריך פרנסה?"

י.פ.

נחום בער המבורגר

(חסיד בויאן)

הפוסט ר' מיכל מזלטשוב לא רוצה להטריד את השכינה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא החזיק את בתו של ר' אהרון על ברכיו, ואמר לה: "אני מבטיח לך שכשתינשאי, יהיה לך חתן שיהיה מלך בישראל." 

לאחר מכן, דובר על שידוך עם הבן של הר' מרוז'ין, ר' אברהם יעקב (הזקן מסדיגורה). למרות שהרבי מרוז'ין היה בעמדה בכירה יותר, ור' אהרון היה רק איש צעיר, ר' אהרון טען שהשידוך הוא מן השמיים – מכיוון שחמיו, ר' מרדכי קרעמיניצער, הבטיח שבתו תתחתן עם הרבי מסדיגורה, ולכן, הוא לא צריך לתת נדוניה. 

כשהגיעו לכתיבת התנאים, ר' מוט'לה מטשרנוביל הכריע שלא צריך לכתוב שום תארי כבוד מכיוון שזה יכול להוביל לכך שאחד יכתוב תואר מכובד יותר מהשני.

י.פ.

גדליה שוורץ

(הערת צד: הרבי מרוז'ין נולד ב-1796, ר' אהרון ב1802?)

[הערה: ייתכן ש'נדן' הכוונה לדרישת אלף רו"כ מאת מצד החתן? ראה בית ישראל, טו ע"ב אות לב; שטרן, נר ישראל, ה, עמ' קלז (סי' יב)]

הפוסט שידוכים עם מלך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.