פעם אחת, הוא היה ברוז'ין לשבת והיה כבר מאוחר בלילה וזמן לעשות קידוש. הרבי מרוז'ין היה מוכן לעשות קידוש, אבל ר' נחמן עוד לא [הגיע] לשם. אז הרבי מרוז'ין שלח שליח [לקרוא] לו לבוא לקידוש, ולומר לו שהרבי מרוז'ין מחכה לו. השליח מצא אותו עומד ב[תפילת] שמונה עשרה. כך קרה פעמיים. פעמיים הרבי מרוז'ין שלח שליחים והם היו חייבים לחזור ולספר שר' נחמן עומד בתפילת שמונה עשרה. 

בפעם השלישית אמר הרבי מרוז'ין: "הקבצן עדיין עומד ומקבץ נדבות" אז ר' נחמן הרגיש שהרבי מרוז'ין מחכה לו  ואז עקר רגליו וסיים תפילת שמונה עשרה.  כשהגיע לחדר, היכן שהרבי מרוז'ין עמד וחיכה לו – שאל אותו הרבי מרוז'ין "מתחנן כל כך הרבה זמן! מדוע?" 

[הערת צד:] (התשובה?) לר' נחמן היה בן, ר' מיכל'ע – הוא לא הוביל אף אדמו"רות. הוא היה נוסע לסדיגורה. 

י.פ. 

דוד געלבטוך 

חסיד קופישניץ

הפוסט מדוע ר' נחמן מסקאליט מתחנן בתפילתו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כך זה היה במשך שנה אחת-שתיים. אמנם זה לא מצא-חן בעיני חמיו וכל הדיבורים שלו לא הועילו, אז הוא נסע לר' יצחק מדרוהוביטש –  אביו של ר' מיכל'ע, להתלונן על ר' מיכל'ע.  ר' יצחק הציע לו שירשה לו להתבודד שנה אחת. וכך היה. אבל, לאחר שנה ר' מיכל'ע נסע הלאה לברודי ונטש את אשתו אצל המחותן. 

בברודי הוא נהיה מלמד. חכמי ברודי חשו שהמלמד הוא 'כלי מפואר' ונתנו לו כבוד גדול. פעם אחת, חכמי ברודי רצו להחרים את הבעש"ט. הם עמדו לפסוק את חרם על הבעש"ט, כשמישהו אמר שזה לא נאה לעשות משהו  כזה בלי להתייעץ עם המלמד ר' מיכל'ע, אותו הם העריכו מאוד.  

כשקראו לר' מיכל'ע, הוא אמר להם שהוא לא יכול להיות מעורב בעניין הזה והציע להם שלא לריב עם הבעש"ט. כשהם  שמעו את המילים הללו מר' מיכל'ע, הם התחרטו וזנחו את כל העניין. 

לאחר מכן, כשר' מיכל'ע היה אצל הבעש"ט, הבעש"ט אמר לו: "שלוש שנות ההתבודדות עזרו לך להציל את כבודי" 

י.פ. 

דוד געלבטוך 

חסיד קופישניץ  

הפוסט ר' מיכל מזלאטשוב מתבודד שלוש שנים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרב [שניאור זלמן מליאדי] היה תלמיד של ר' מיכל מזלאטשוב. כשר' מיכל נסע הוא לקח איתו את תלמידיו ועמם הלך [גם] הרב. כשר' מיכל היה אצל המגיד הוא הנהיג ששניהם יוכלו להוביל טישים נפרדים במהלך הסעודה השלישית [של שבת]. בזמן שהרב מזלאטשוב אמר תורה נהג המגיד לשתוק, אבל כשהמגיד התחיל לדרוש, ר' מיכל לא הביט בו כלל ועסק בשלו. 

זה היה מאוד קשה לרב והוא לא הבין –ר' מיכל נוסע אל המגיד ואז לא נוהג בדרך ארץ כלל[?!] אצל המגיד היה מקורב אחד, חכם גדול, שהיה לפני כן [תלמיד] אצל הגאון מווילנה ונהייה חסיד. הרב שאל בעצתו של החסיד הזה, מה עליו לעשות. אמר לו אותו מקורב: "אני אראה לך איך המגיד נוהג בחצות [ביחס לתיקון]." הוא הראה לו בחצות, איך, למרות שהוא צולע וצריך 

קביים, המגיד זורק אותם ורץ כאש לוהבת. הרב התפעל מזה מאוד. אז המגיד פתח את הדלת ואמר לרב: "בענייני תורה ר' מיכל גדול יותר, אבל בעניין תיקון נפשות אני ניצב גבוה ממנו" אז הרב נשאר חסיד של המגיד, שכן גם הוא הרגיש שתיקון נפשות זה נעלה וחשוב יותר.  

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט תיקון נפשות חשוב מלימוד תורה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בדרכו הופיעו מכשולים רבים בזה אחר זה והוא לראשונה הגיע לפאסטוב בערב תשעה באב. הוא רץ מהר לביתו של המלאך, אבל המלאך כבר היה בבית הכנסת. הוא ראה שהמלאך ישב במהלך כל תשעה באב כש"ראשו בין ברכיו".

אחרי תשעה באב הוא נסע הביתה כי ר' יצחק הורה לו לפגוש את המלאך רק בימים הנוראים.

כשחזר הוא אמר לאביו, ר' יצחק, שהוא רוצה לחקות את המלאך – לא לאכול ולא לשתות, ורק לעסוק בעבודת ה' כל היום. 

והוא החל ללכת בדרכו של המלאך.

כשהגיע יום כיפור, ר' מיכל’ע התנמנם בבית הכנסת בלילה. הוא חלם שהוא בעולמות העליונים. ברקיע אחד הוא ראה מלאכים אנשים יושבים על כסאות יקרים ואוכלים מכל טוב. אמרו לו שזה בשביל אלו שלא נהנו מהעולם [התחתון].

הוא המשיך והגיע לרקיע אחר – שם הוא ראה אנשים יושבים ליד שולחנות עמוסים במאכלים יפים אבל המאכלים רק נשמעו להם.

אמרו לו שהמאכלים היו עבור אלו שיחקו [? שרוצים לחקות?] אחרים.

בדיוק אז, ר' יצחק העיר אותו ואמר לו "עוד רגע קט ושרפת את עצמך, תפסיק להתנהג כך!"

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט ר' מיכל'ע נפגש עם המלאך בימים הנוראים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' פנחס חשב שזה שהמגיד נהייה רב במקומו של הבעש"ט הוא הסגת גבול משום שמתלמידיו המובהקים של הבעש"ט הרבנות הייתה צריכה להישאר אצל התולדות.

זה לא שלרבי מקאריץ היו ספקות בנוגע למגיד, אולם הוא החזיק בדעה שהרבנות צריכה להישאר אצל התולדות. 

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט דעתו של ר' פנחס מקוריץ על ממשיכו של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.