הרבי הנוכחי מקינוב, ר' אברהם, הוא הבן  של ר' יעקב יוסף שהתיישב לראשונה בקינוב וכך ייסד את שושלת קינוב-אוסטראה. ר' יעקב יוסף נהג ברבנות מגיל 30. הוא גדל אצל הזקן מסקווירה –  ר' יצחק. 

אשתו של ר' יעקב יוסף נקראה שרה סאסיע והייתה הבת של הגביר ר' הירש לייב שפירא – יהודי מכובד מאוד אליו כתבו מכתבים נאים הר' מרוז'ין והר' מצ'רנוביל. היא נפטרה ביום ה-48 של הספירה [=ספירת העומר] והייתה בת 48. אומרים עליה 48 שבחים. קראו לה 'אמא  שרה' – משום שהחזיקו ממנה כזאת צדקת.   

הרבי מסקווירה אמר על ר' יעקב יוסף – "ראו חסידים, כיצד ילד גדל בלי אבא". כשהוא היה בן 30 באה אליו עדה של יהודים מקינוב וביקשה ממנו שיתיישב בעירם. אמרו אפילו שהאנשים מקינוב ייחסו עצמם אל הרבי והרבי ייחס עצמו  אל אוסטראה, היכן שצמח. 

ר' יעקב יוסף נפטר בוורשה בן 72 – בי"ח שבט תרפ"ב.  הרבי מקינוב אומר שלאביו ר' יעקב יוסף היו חסידים, שכמעט כולם היו יראים ושלמים, בעלי מידות, ותלמידי חכמים. ר' יעקב יוסף התאמץ מאוד להביא אחדות בעולם, ורק רצה שתהייה אחדות בין חסידיו – שלא  יעשו שום הבחנה בין גבירים לקבצנים.  

ר' אלתר, הרב מקונסטנטין– גאון עולם, נמנה בין חסידיו.

לר' יעקב יוסף היה אח – ר' יצחק אייזיק שהיה רב באוסטראה. הוא היה בן 47 בזמן שנפטר. הילדים שלו היו בעלי בתים.

_______________   ________________

הסבא של הרבי מקינוב, ר' אברהם, היה רב באוסטראה. הוא נפטר בשמחת תורה תרכ"ו, בגיל 47. הוא קבור באוסטראה.

 אשתו, אדעל, הייתה הבת של ר' אייזיק. ר' אייזיק היה חתנו של ר' נחמן מברסלב.

הפוסט הייחוס של הרבי מקינוב – חלק א' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט דיבורי הסבא משפולה על מעשי ר' נחמן מברסלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' אברהם, אחיו של הרבי מרוז'ין, נסע פעם אחת עם חבורה של חסידים ונעצר בפונדק אחד להתפלל מנחה. לאחר התפילה הוא אמר: "אני הולך להכין סעודת הודיה. מדוע?" [והסביר ש]פעם הוא נסע ובדרכו הגיע לכך שנגע בספר מהרבי מברסלב. "ידוע," המשיך ר' אברהם את דבריו, "שנגזרה גזירה שמי שנוגע בספר מהרבי מברסלב, תפילותיו לא מתקבלות למשך ארבעים ימים." אותו היום היה סיום ארבעים הימים ולכן הוא עשה סעודת הודיה.

[הערת צד:] (מעשה דומה מסופר על הרבי מברדיטשב – אך שם אומרים שהוא נגע בתרגום התנ"ך של [משה מנדלסון] מדעסוי.)

י.פ.

הרב רייטער, הרב מפראהבישט

הפוסט ספרים של הרבי מברסלב פוגמים בתפילות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בקוצק ובוורקא היה אסור לדבר על יום השנה ולנסוע לציון הקבר ומסיבה זו לא העריכו את חסידי ברסלב – "החסידים המתים" שאין להם רבי חי, אבל היו נוסעים לציון של הרבי המת.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט תחילת מנהגי הילולות ונסיעות לקבר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

עכשיו, שאני מתגורר בטולנא, חסידים 'מתים' עוברים כאן בדרכם לאומן."

ר' דוד מטולנא היה רודף את חסידי ברסלב בכוח. בטולנא היו נחשבים ספרי ר' נחמן לטריפה כמו ספר לא כשר.

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט החסידים המתים של ברסלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט רדיפת חסידי ברסלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא רצה לכנס אסיפה אצל הרבי מברדיטשב כדי להוציא חרם על ר' נחמן מברסלב. אולם הרבנית, אשתו של הרבי [לוי יצחק] מברדיטשב, לקחה מטאטא וגירשה אותם החוצה. 

גם הרבי מברדיטשב עצמו לא רצה לצאת בכזאת חריפות נגד ר' נחמן ולהוציא עליו חרם.

חסידים לא מוציאים מפיהם את המילה חרם – אלא אומרים ששמו את האדם  ב"שלוש האותיות." 

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט אשתו של ר' לוי יצחק מברדישטב מתנגדת לחרם על ר' נחמן מברסלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.