פעם אחת ר' יצחק מהמבורג היה באותה עיירה בה התיישב הבעש"ט. זה היה ביום הראשון של סוכות וירד גשם כל-כך חזק, שלא יכלו לקיים מצוות סוכה.

אמרו לו שבסוכה של הבעש"ט לא יורד גשם ושחסידים שרים ורוקדים ומקיימים מצוות סוכה בהידור. 

אז הוא ניגש [לשם] וזה אכן היה כך – שיכלו לשבת [בסוכה]. ר' יצחק מהמבורג עשה קידוש וקיים אכילת כזית בסוכה – והחסידים נהנו – רקדו ושרו. 

כשהוא סיים לאכול, הוא מייד עזב. החסידים שאלו אותו: "מדוע אתה בורח כך?" הוא ענה: "במושב לצים לא אשב."  

הרבי מברודי סיים את דבריו: "ראו מה זה מתנגד – הוא ראה כזה מופת ואחר כך הרשה לעצמו לומר כזה דבר" 

י.פ. 

יעקב טייטעלבוים  

הפוסט מופת בסוכה של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' יוחנן בן זכאי לא חטא בשום חטא כל חייו – רק חטא אחד היה לו לפני פטירתו כשהוא בכה (ברכות – כח ע"ב "כשחלה ר' יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו, כיוון שראה אותם התחיל לבכות…"), לכן הוא נולד עוד הפעם בצורתו של ר' חיים מצאנז כדי לתקן את  חטאו.  

יש להעיר שבפנקס קהילת ברודי, כתוב שלפני שהוא נפטר, ר' חיים מצאנז קרא לקבוצה של נגנים [=קלייזמרים] לנגן לו מוסיקה – שתשמח אותו בזמן שנפטר.

י.פ. 

יעקב טייטעלבוים 

הפוסט גלגולו של רבן יוחנן בן זכאי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהבעש"ט רק הגיע למז'יבוז' היו  בעיר הרבה מתנגדים, אבל למדנים גדולים. ראש למתנגדים היה יהודי אחד עשיר שהייתה לו בת אחת. הבת נהייתה חולה מאוד וכל מה שהרופאים ניסו לעשות, לא עזר. 

כמה נשים באו אל אשתו וייעצו לה שכדאי ללכת אל הבעש"ט – אולי הוא יוכל לעזור. הצליחה האישה לשכנע את בעלה שילך אל הבעש"ט , אבל משום שהתבייש מחברים שלו – שהיו מתנגדים, הוא הלך אל הבעש"ט באמצע הלילה.  

הוא סיפר לבעש"ט את המעשה על חולי בתו והבעש"ט לא אמר לו דבר, אלא רק שילך הביתה ושהוא – הבעש"ט, יבוא אליו למחרת.

היהודי היה נסער מאוד – מצד אחד הוא התבייש מחבורת המתנגדים, שהוא עצמו  עמד בראשה – אבל מצד שני, הוא פחד לומר לבעש"ט שלא יבוא אליו הביתה. 

למחרת בבוקר, הבעש"ט בא אליו הביתה והוא ניגש למיטת החולה ובירך את הבת: "אני מאחל לך רפואה שלמה מגן-עדן" והלך הביתה.  

מאחר והוא היה עשיר, לאותו יהודי היו תמיד שני שומרים  בלילה – בזמן שאחד ישן, השני היה ער וכל כמה שעות השומרים היו מתחלפים. בלילה שלאחר היום בו הבעש"ט היה  אצלם בבית – נפתחה הדלת באמצע הלילה (למרות שהדלת הייתה נעולה) ונכנס יהודי – שנראה כמו בעל עגלה. ביד אחת היה לו שוט ובאחרת פרח. היהודי ניגש אל החולה ואמר לה כך:  "הריחי את הפרח" היא צייתה ובעל העגלה הבטיח שלמחרת בלילה הוא יבוא שוב. 

היהודי [= כנראה הכוונה לאחד השומרים] פחד מאוד – הוא העיר את השומר השני וסיפר לו את המעשה, אבל הם מייד ראו שינוי לטובה אצל הנערה. למחרת, הם סיפרו לאבא על מה שקרה. אז, כבר לא היה אכפת לו מה מתנגדי העיר יאמרו, והוא מיד רץ אל הבעש"ט וסיפר לו את המעשה. 

אמר לו הבעש"ט: "כשהיהודי יבוא עוד הפעם היום בלילה, תאמרו לו שהוא צריך לבוא אלי."  

באותו הלילה קרה אותו הדבר; היהודי בא עוד הפעם, נתן לנערה להריח את הפרח וראו שינוי לטובה. אבי הנערה אמר ליהודי את מה הבעש"ט ביקש ממנו, והוא יצא.  

בבוקר, בא האבא אל הבעש"ט והבעש"ט אמר לו לשבת וסיפר לו מי הוא אותו יהודי: "אותו יהודי היה כל ימיו בעל עגלה – אולם, חוטא

בעש"ט (2)

חוטא גדול – שעשה את כל העברות שבעולם. פעם, הוא נסע ביער עם הכרכרה שלו כשהוא ראה יהודי אחד תלוי על עץ. הוא הסיע את הכרכרה אל מתחת לעץ, גזם אותו והיהודי נפל לתוך  הכרכרה על החציר. הוא נסע משם אל העיירה והצילו את היהודי והוא נשאר בחיים. 

כשהיהודי בעל העגלה נפטר והגיע אל בית-דין של מעלה באו מלאכי חבלה והראו שכל אחד מהם נברא מעבירה אחרת. אולם, לאחר מכן בא המלאך גבריאל בעצמו וסיפר את המעשה כיצד בעל העגלה הציל את היהודי ממוות בטוח. הוחלט להניח את העברות על צד אחד במאזניים ואת הכרכרה והסוס שאיתם הוא הציל את היהודי, על הצד השני של המאזניים – ויצא שהצדדים היו שווים. 

לא ידעו מה לעשות – לגיהנום  לא יכלו לשלוח אותו – הוא הרי הציל נפש אחת מישראל, ולגן עדן גם לא [יכלו לשלוח אותו] – אי אפשר סתם להתעלם מהעברות שלו. אז החליטו לעשות אותו שמש בגן עדן, וכשצריך לשלוח רפואה מגן עדן, שולחים את בעל  העגלה." 

סיים הבעש"ט את דבריו: "זה היה  היהודי שבא אל בתך."  

י.פ. 

אברהם ליפע פאפיק 

שמע מר' אלעזר זאהן ממז'יבוז'

הפוסט בעל העגלה החוטא שהפך לשמש בגן-עדן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ. 

אלעזר זאהן ממז'יבוז'

הפוסט הבעש"ט טובל את ראשו בעצמו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

שאל אותו הבעש"ט: "רק אחוז בי בגארטעל [=חגורה] וכבר תתפלל טוב" וכמובן שתפילות החזן היו טובות. 

י.פ. 

אלעזר זאהן ממז'יבוז' 

הפוסט לאחוז בגארטל של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לנגיד אמיד מדרזאשנה לא היו ילדים כלל, רחמנא ליצלן. הוא הלך אל הבעש"ט וביקש רחמים. אמר לו הבעש"ט: "אם תרצה שיהיה לך ילד, זה  אפשרי, אבל אתה חייב להסכים להיות עני. דון בכך עם אשתך לראות אם היא מסכימה לכך." 

אשתו הסכימה והוא חזר אל הבעש"ט. בירך אותו הבעש"ט – ואכן נולד לו בן זכר, ומייד נהייה עני. הבית שלו נשרף והעסק שלו הדרדר. הוא נהייה כזה קבצן שכשהילד גדל, הוא לא יכול היה לתת לו אפילו  חתיכת לכם. 

הוא בא אל הבעש"ט להתלונן. אז הבעש"ט אמר לו לצאת אל העולם – עד למקום בו לא שמעו על הבעש"ט. והוא ציית. ארז את רכושו היחיד – הטלית והתפילין, ויצא לדרך. 

הוא הלך מעיירה אחת לאחרת. הוא נהג להיכנס לבית הכנסת לשמוע על מה יהודים מדברים  ביניהם – וכששמע שמדברים על הבעש"ט הוא המשיך ללכת. 

פעם אחת הוא גילה עיירה, שבה כבר לא דיברו על הבעש"ט. הוא הבין שבקרוב מסעו יגיע לסופו. אולם, לא היה לו מה לעשות בכפר, אז הוא המשיך ללכת הלאה משם. בדרך מצאה אותו סופת כפור חזקה והיהודי, במאמץ גדול, הצליח למצוא את דרכו אל עיירה אחת. היה חשוך ורק בבית אחד הוא עדיין ראה אור. הוא הלך ונעמד מול הדלת, אבל מסתבר שלא שמעו את דפיקותיו, עד שבמקרה פתחו חלון לשפוך דלי מים. המים נפלו על היהודי הקפוא והוא צעק בכזה צער נוראי שפתחו את הדלת והכניסו אותו פנימה. מיד החליפו לו בגדים, נתנו לו לאכול ונתנו לו מיטה. 

בעל הבית היה יהודי עשיר [=גביר], וכשהיהודי ניסה ללכת לישון הגביר התיישב ללמוד. היהודי החל להיזכר שגם הוא  היה פעם גביר – וגם יכול היה לשבת בבית חם וללמוד דף גמרא במנוחה, ולבו התמלא צער ולא יכול היה להירדם. 

הוא ראה כיצד נכנסה אישה צעירה בבכי מר ומתמשך, ושמע כיצד היא מתווכחת עם  בעל הבית – מדוע הוא לא רואה רופאים טובים יותר. ובעל הבית ניסה לתרץ – "מה אני  יכול לעשות?! – אני עושה כל מה שרק אפשר." לאחר מכן היא הלכה משם. 

היהודי – שבכל מקרה כבר לא יכול היה לישון, לא שכב במנוחה. הוא נעמד ושאל את בעל הבית פרטים על מה שקרה. אך  בעל הבית לא רצה לענות – "מה זה עניינך?" אבל היהודי לא הניח לו – אז בעל הבית סיפר לו שאישה זו היא בתו שנשואה כבר כמה שנים –והיא בריאה לגמרי אלא שיש כאן רק צרה אחת. כשהיא צריכה לטבול והולכת למקווה – היא נהיית חולה וזמנה [המחזור שלה] מגיע עוד הפעם – וזה כבר כך כמה שנים ואף רופא לא יכול לעזור. 

אז היהודי סיפר לו על הבעש"ט והמליץ לו בחום לנסוע אליו. ולמרות שבעל הבית אף פעם לא שמע על הבעש"ט, הוא הסכים ולקח איתו את היהודי ונסע אל הבעש"ט. 

כשהם הגיעו אל הבעש"ט, אמר הבעש"ט אל הגביר: "לך הביתה, אבל קח איתך את היהודי הזה – ואני גם אגיע בהמשך."

לקח איתו הבעש"ט עשרה אנשים מחבורתו ונסע אל העיירה של הגביר.  הלך הבעשט למקווה עם חבורתו ולקח איתו חלף [סכין שחיטה], אבל לפני שהוא טבל בעצמו התלמידים שלו היו צריכים לדקלם בחזרתיות את ה'אלף-בית'. 

לאחר זאת, הוא הלך בעצמו לטבול והטביל יחד איתו את הסכין, וראו שהמים מיד התמלאו בדם. כשהבעש"ט יצא מהמקווה, הוא סיפר שבמקווה היו שדים שפגעו באישה, אבל עכשיו, הכל יהיה בסדר. 

כשהגביר בא להודות לו, שאל אותו הבעש"ט: "האם אתה זוכר – לפני שנה נפל בגורלך למצוא אנייה עם תבואה?" הוא ענה: "כן." "כמה כסף הרווחת מזה?" הוא ענה: "כך וכך." 

"נו, אם כך, תן ליהודי את הכסף הזה. כשהוא נהייה עני – קרה לו שאחת מאוניותיו נעלמה עם התבואה. זו הייתה האונייה שלך." והוא עשה כן ושניהם נושעו.  

ליהודי היה ילד והוא קיבל בחזרה חלק מהונו הקודם. ובעל הבית  – בתו נרפאה. 

י.פ. 

אלעזר זאהן ממז'יבוז' 

הפוסט ילד תמורת מעמד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בסעודה שלישית הבעש"ט החל דיון על אותו העניין מהתוספות. מאז והלאה המגיד נהייה מחסידיו המסורים של הבעש"ט. 

י.פ. 

פ. לאנדא

הפוסט כשהמגיד היה אצל הבעש"ט בפעם הראשונה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, כשר' הירש'לה בחן מה הוא עשה באותו היום, הוא הרגיש שבעניין שאלה אחת על נדה נעלם ממנו תוספות אחד – הוא קרא מהר לשמש שיאמר ליהודי שהפסק שלו שנפסק באותו יום הוא לא נכון. השמש מיהר ללכת אבל הוא חזר מיד עם בשורה שזה היה כבר מאוחר מדי. 

הצטער ר' הירש'לה מאוד והתחיל לעיין מה הביא אותו לכזה חטא. הוא הגיע למסקנה שזה משום שהבעש"ט 'עושה את מעשה התעתועים שלו' בטלוסט – מרחק של כמה מיל' מצ'ורטקוב, והוא – ר' הירש'לה מותיר אותו כך ולא רודף אחריו – לכן מגיע לו כזה עונש. 

אבל מכיוון שהוא לא רצה לדון מישהו שלא בפניו, ורצה להשתכנע בעצמו, הוא נסע לטלוסט לראות את דרכי הבעש"ט. כשהגיע ביום שישי הוא ראה כיצד הבעש"ט עוסק בשתי עגונות – שתיהן קוננו  ובכו ורצו לדעת היכן היו בעליהן. נכנס הבעש"ט לבית הכיסא, התפנה, שטף  את ידיו ולאחר מכן אמר לנשים שהן צריכות ללכת לכאן ולכאן – שם תמצאנה את בעליהן. אז ר' הירש'לה נהייה עוד יותר משוכנע שהוא חייב לרדוף את הבעש"ט – היתכן? – לכאלה מקומות הולך הבעש"ט בחיפוש אחר רוח הקודש!?  

כשהנשים עזבו, ניגש הבעש"ט לר' הירש'לה ובירך אותו לשלום. אמר לו: "אל תצטער – לא פסקת באופן רע, לא דילגת על התוספות. אתה רק טעית בפירוש – חשבת שלשיטת התוספות צריך לפסוק כך ולא – צריך דווקא לפסוק כך כמו שאתה  פסקת." והוא לקח את הגמרא ולמד איתו את הפשט האמיתי. 

אמר ר' הירש: "יש לנו קבלה [מרבותינו] שאותות  ומופתים אפשר גם לעשות מהצד האחר, אבל תורה היא מכל מקום אמת." 

[המשיך ר' הירש] "ומה שלימדת בתוספות היא תורת אמת – שלום עליך רבי ומורי!  אני מבין עכשיו שכל מה שאתה עושה, אתה עושה מצד הקדושה – רק דבר אחד אני לא מבין. מדוע היית צריך ללכת למקום כזה כדי לחפש ברוח הקודש היכן הגברים נמצאים?"

ענה לו הבעש"ט: "ידעתי שהגברים שלהן נמצאים במקומות נמוכים מאוד, ובזמן שאני עוסק בדברי תורה אני לא מתבונן בכאלה מקומות נמוכים. לעומת זאת, בבית הכסא אסור להרהר בדברי תורה ולכן, שם יכולתי לראות את המקומות המאוסים היכן שהם נמצאים כעת – חיפשתי אותם ושם מצאתי." 

י.פ. 

יעקב טייטעלבוים

הפוסט מה שמצא הבעש"ט במקומות הנמוכים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' ליפע היה חתנו של ר' פלק כהן. 

י.פ. 

פנחס לנדאו 

הפוסט טוב ללמוד מלנסוע לצדיק הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כך זה היה במשך שנה אחת-שתיים. אמנם זה לא מצא-חן בעיני חמיו וכל הדיבורים שלו לא הועילו, אז הוא נסע לר' יצחק מדרוהוביטש –  אביו של ר' מיכל'ע, להתלונן על ר' מיכל'ע.  ר' יצחק הציע לו שירשה לו להתבודד שנה אחת. וכך היה. אבל, לאחר שנה ר' מיכל'ע נסע הלאה לברודי ונטש את אשתו אצל המחותן. 

בברודי הוא נהיה מלמד. חכמי ברודי חשו שהמלמד הוא 'כלי מפואר' ונתנו לו כבוד גדול. פעם אחת, חכמי ברודי רצו להחרים את הבעש"ט. הם עמדו לפסוק את חרם על הבעש"ט, כשמישהו אמר שזה לא נאה לעשות משהו  כזה בלי להתייעץ עם המלמד ר' מיכל'ע, אותו הם העריכו מאוד.  

כשקראו לר' מיכל'ע, הוא אמר להם שהוא לא יכול להיות מעורב בעניין הזה והציע להם שלא לריב עם הבעש"ט. כשהם  שמעו את המילים הללו מר' מיכל'ע, הם התחרטו וזנחו את כל העניין. 

לאחר מכן, כשר' מיכל'ע היה אצל הבעש"ט, הבעש"ט אמר לו: "שלוש שנות ההתבודדות עזרו לך להציל את כבודי" 

י.פ. 

דוד געלבטוך 

חסיד קופישניץ  

הפוסט ר' מיכל מזלאטשוב מתבודד שלוש שנים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

שאל אותו הבעש"ט: "מה? יושבים עם אושפיזין קדושים בסוכה ומדברים כך לשון הרע?" ר' חיים תהה כיצד ידע הבעש"ט את כל המעשה, הרי אף אחד לא ישב איתם בסוכה והוא ידע שהבן שלו עדיין ישן. שאל אותו: "מי  סיפר לך את זה?"

ענה לו הבעש"ט שמלאך אחד סיפר לו. שאל אותו עוד ר' חיים מצאנז: "הייתכן? מלאך רשאי לספר לשון הרע?" אמר לו הבעש"ט: "כן! כשעושים מעשים טובים, יוצרים מלאך טוב והוא עושה בוודאי רק טוב, ומלאך כזה לא יספר לשון הרע. אבל אם עושים מעשים רעים – נולד מלאך רע והוא אכן מסר לי לשון הרע."

י.פ. 

הרב תאומים

הפוסט מלאך רע יכול למסור לשון הרע הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהוא הגיע, הבעש"ט שאל אותו: "האם אתה למדן?" ענה לו המגיד –"ככה אומרים."

הבעש"ט הוציא זהר והראה לו קטע וביקש ממנו שהוא יאמר פשט [=יסביר] – אמר לו המגיד פשט, אבל הבעש"ט לא היה מרוצה. "הפשט הוא לא כזה", הוא אמר. המשיך המגיד וניסה בדרך אחרת. "לא! לא כך לומדים את הזוהר. תעמוד ואני אלמד אותך את הפירוש."

המגיד נעמד, וכשהבעש"ט החל לומר את הפירוש על החלק בזהר ירדה אש לוהבת והמגיד הפך רועד מפחד.

הבעש"ט קרא: "הפשט הוא אכן כפי שאמרת, אבל הרוח והנשמה הן כפי שאני פירשתי – כך באים כל השמות של המלאכים לידי ביטוי – והאש מן השמיים שורפת".

כשהמגיד ראה זאת – לא הייתה לו יותר חרטה כל כך שהוא בא אל הבעש"ט ונשאר שם.

י.פ.

(חיים אהרן)

הרב גולד

(צאצא של המלאך) 

הפוסט המגיד והבעש"ט לומדים זוהר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהבעש"ט היה בעולם הכל היה אחד – הבעש"ט היה גם רבי, [גם] רב ו[גם] מגיד. לאחר הסתלקותו הם נהיו [תפקידים] נפרדים – סתם רבי נהייה הרבי מקוריץ, סתם רב – ה'תולדות' וסתם מגיד – [המגיד] ממעזריטש. זה היה ממש נפלא.

בהמשך ר' ברוך היה סתם רבי, סתם רב היה הרבי מברדיטשב וסתם מגיד היה המגיד מקוז'ניץ – זה היה עדיין נסבל.

אבל, היום, סתם רבי הוא הרבי מרוז'ין, סתם רב הוא הרב מסאווראן וסתם מגיד הוא המגיד מצ'רנוביל – וזה כבר אי אפשר לסבול.

י.פ.

פנחס לאנדוי.

הפוסט גם רבי, גם רב וגם מגיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

ר' משה כהן

הפוסט על מחלוקת הבעש"ט ור' חיים מצאנז הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשרבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש בא סמאל [השטן] ולא רצה לאפשר לו לעשות זאת, כי היה נראה לו שלא יצא לו שום דבר מכך – הרי כך או כך יאשימו וישפטו אותו על חורבן בית המקדש. אבל רבונו של עולם עשה כרצונו ובית המשפט נחרב.

לבית המקדש נשאר רק שם אחד; שם קדוש בלתי-נתפס; שם שרבונו של עולם אמר עליו שלעולם אף בן-אדם או יצור אחר לא ידע עליו אלא רק צדיק הדור ידע שהוא קיים. לאחר החורבן, הידיעה שיש שם כזה נמסרה מצדיק אחד לשני [וכן הלאה], אבל אף אחד לא יכול היה לגלות אותו. ידיעת השם הועברה [בסופו של דבר] לבעש"ט – וממנו למגיד. 

ר' שלום מפרובישט רצה מאוד לגלות את הסוד של השם אז הוא החל להתחבר עם הבעל-דבר [=השטן] ונעשה כמו מחותן שלו – עד שהוא גילה לו את סוד השם, ואז ר' שלום השתמש בשם הקדוש לעשות מופתים. בשמים רדפו [את השטן] בעוצמה בגלל שגילה את הסוד. אולם, סמאל לא זכר אפילו למי הוא גילה את הסוד – בכזו ערמומיות רימה אותו ר' שלום! אז החל סמאל להטיל גורלות. ראשית, הוא חילק את העולם לחלקים, חלק חלק עד שהגיע לרוסיה. בהמשך הגיע עד פרובישט, ואחר-כך לרחוב בו התגורר ר' שלום – ובסופו של דבר הגיע עד ר' שלום בעצמו. כשסמאל התעמת איתו על כך שרימה אותו, ענה לו ר' שלום: "אני לא ירא ממך ואם אתה רוצה לפגוע בנשמות ילדי – דע שהעיירות שלהם יגנו עליהם, ובנוגע לגופם – לשם כך יש מעיינות חמים." אף על פי כן, ר' שלום נפטר בשנה זו.

הרבי משטפנשט סיפר את הסיפור הזה, התיישב בכורסה והלך אל המעיינות. הוא נפטר באותה השנה.

י.פ.

מאטעס העלרער 

חסיד בויאן 

הפוסט ר' שלום מרמה את השטן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

חסידים אומרים שהבעש"ט כתב את ההגהה האחרונה בשבוע האחרון לפני שבועות – בשנה שהוא נפטר.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הבעש"ט כותב הגהות לספר הצורף הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הבעש"ט קרא לזה כך בגלל שהמחבר של אוסף הכתבים עסק בצורפות, היה צורף מוורשה.

י.פ.

פנחס לנדוי 

הפוסט מדוע נקרא ספר הצורף כך? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' אהרון מצ'רנוביל ביקש מר' יצחק מסקווירה שירשה לו להעתיק אותה [=את ההגהה] אבל הוא סירב בגלל שהבעש"ט לא הרשה זאת. אולם ר' אהרון ענה לו: "ובכל זאת הבעש"ט אומר [בהערה לספר]: 'אלא בסוד ויהי ערב…[יום אחד]' אז אם סופרים אחד 'וחמישה נוספים לו' [ככתוב שם] יוצא שש. לאחר מכן כתוב: 'כנגד שניים' – אז יוצא לנו עכשיו שמונה – זה רמז לשמונה בנים של ר' מוט'ל מצ'רנוביל ולכן צריך לאפשר לנו להעתיק."

ענה לו הרבי מסקווירה: "לא חשבתי כך, אבל אכן אמרת דרשה יפה, אז אני ארשה לך להעתיק, אבל לא מעבר לכך."  

אותה העתקה עברה בירושה מר' אהרון לבנו ר' נחמום, ממנו לר' מרדכי מליווא וממנו לר' יהושע השל מצ'ודניב. 

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הגהה אחת של הבעש"ט על ספר הצורף הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרב קעלעמער

הפוסט כוחו של הבעש"ט היה בחסידיו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט הדגל מחנה אפרים פותח את עיני אנשי סטינוב למתן צדקה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט ר' יעקב עמדן לא יכול להתחרות בבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מבויאן

ר' מרדכי שלמה פרידמן

הפוסט הבעש"ט רוצה להגיע לגן עדן כטיפש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' פנחס מקאריץ היה על ערש דווי, ר' חיים מקראסנא, אחד מתלמידי הבעש"ט, נסע אליו. הוא הגיע בדיוק בערב שבת וסיפרו לו את הבשורה העצובה שזה היה מאוחר מדי [=שר' פנחס כבר נפטר]. הוא הלך אז למקווה, ושם הודיעו לו שר' פנחס עודנו חי, אבל לא זכרו את שמה של אמו של ר' פנחס כשהזכירו אותו. הרבי מקאריץ ז"ל אמר אז "זה עונש על כך שכהבעש"ט היה צריך אותי לא היה לי כלל זמן ללכת למקווה."

י.פ.

פיני לאנדוי.

הפוסט מה קרה כשלרבי מקאריץ לא היה זמן ללכת למקווה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[הערת צד של הכותב:] (לר' ירמיה יש סיפור על המגיד [על כך] שבתחילה הוא היה מאוד ביקורתי על הבעש"ט.) 

י.פ.

ירמיה כץ.

הפוסט המגיד הופך לתלמידו של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הם הסכימו ביניהם שמי שיספר מעשה או מאמר מהבעש"ט שאף אחד מהם לא שמע, אז בו הם יבחרו כממשיך. 

רק המגיד יכול היה לספר מעשה שאף אחד אחר לא ראה או שמע [על הבעש"ט]. הוא סיפר שהוא בעצמו ראה שכשהבעש"ט לקח כף מלאה באוכל לתוך פיו, עמוד של אש שרף את המאכל לפני שהגיע לפה שלו.

י.פ.

ירמיה כץ 

(חסיד בויאן)

הפוסט אכילתו של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

שישים שנה לאחר מכן נולד לר' מרוז'ין ז"ל בן. אמר הרבי מרוז'ין: "הייתי רוצה לתת לך את השם 'ישראל' על שם הבעש"ט הקדוש, אבל משום שאני כבר נקרא ישראל, אתן לך את השם יעקב – שהרי יעקב זה גם ישראל." היה זה ר' אברהם יעקב הרבי הזקן [=הראשון] מסדיגורא.

י.פ.

ירמיה כץ 

(חסיד בויאן)

הפוסט בקשתו של הבעש"ט מסמאל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ענה לו היהודי: "אומרים – 'שלא תאבד נשמתי בין גויים'. בסעודה שלישית כשהנשמה היתירה יוצאת ממני אני רוצה שהיא תלך בין יהודים."

י.פ. 

הפוסט מדוע עורכים סעודה שלישית עם מניין יהודים ומאכלים טובים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן אמר על כך: "כתוב 'יסוד צדיק בשבעה נעלם', מכאן שהיה זה ביום השני של שבועות (ז' בסיון)"

אנשים אומרים שהבעש"ט היה בבחינת משה רבנו. משום כך, כמו שלא ידוע מקום קבורתו של משה רבנו – לא יודעים את יום מותו של הבעש"ט.

י.פ.

הפוסט מתי נפטר הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן, הוא ניצל ביחד עם תלמידו ר' הירש סופר. הבעש"ט ביקש מר' הירש: "אתה סופר – מנה לי את האותיות." וכשהוא החל למנות את האותיות חזר זכרונו של הבעש"ט והוא החל להיזכר בהכל כמו קודם לכן.

אנשים אומרים שאם הבעש"ט היה פוגש את ה'אור החיים' בארץ ישראל משיח היה מגיע.

י.פ.

הפוסט כיצד ניצל הבעש"ט בדרכו לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

זה התרחש בדיוק בפסח ונתנו לבעש"ט יין ישן ומכובד עבור ארבע כוסות. יין שעליו אומרים מביני עניין שאפשר להשתכר ממנו גם אם שותים רק כוס קטנה. אולם, הבעש"ט  שתה את כל ארבע הכוסות וזה לא היה ניכר.

מעשה זה סופר פעם לרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן, והוא העיר: "מה הפלא? – הוא היה בבחינת 'אש אכלה אש'"

י.פ.

הפוסט הבעש"ט שותה יין בלי להשתכר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרב מפרוהובישט

הרב רייטער

הפוסט כל סיפור על הבעש"ט הוא אפשרי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת הבעש"ט נסע דרך כפר אחד, וגוי אחד זרק עליו אבן. הגוי החל לשקוע באדמה וככל שניסו להצילו, כך הוא שקע יותר. 

רצו גויים אחרים אחרי הבעש"ט וביקשו ממנו שירחם על הגוי ויצילו. הוא אמר שאם הנער יבטיח שהוא לא יעשה זאת שוב, אז הוא יזכה לישועה. ואכן כך היה.

לאחר מכן אמר הבעש"ט: "אנשים לא הרגישו בכלל שזה היה מופת."

י.פ.

 הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט התגלות הבעש"ט – גרסה שנייה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

דרכו הייתה קשה וכשירד הלילה ר' וואלף נכנס לפונדק וביקש מקום ללון. 

החוכר בעל הפונדק אמר לו שהוא ירשה לו לישון שם, אולם בתנאי אחד שאם יבואו עוד אורחים הוא יהיה חייב לתת להם את מיטתו. ר' וואלף הסכים לכך.

באמצע הלילה כרכרה יפה התקדמה ונעה אל הפונדק, והנודע ביהודה עם חבורה מתלמידיו יצאו. בעל הפונדק העיר את ר' וואלף והורה לו לתת את חדרו לאורח הנכבד. ר' וואלף ציית ונשכב עם התלמידים האחרים על הרצפה. הנודע ביהודה החל ללמוד סוגייה קשה. הוא למד בקול רם וחרג מהפירוש הפשוט. כשר' וואלף קיציס שמע זאת הוא קרא אליו והזכיר לו את הפשט הנכון. זה קרה פעם אחת, פעמיים, וגם פעם שלישית.

בפעם השלישית הנודע ביהודה תפס שהפירוש שהוצע הוא פירוש גאוני. הוא הציץ וראה שזה מגיע לא מתלמידיו, אלא מיהודי לבוש סחבות ששכב על הרצפה. הוא שוחח איתו בלימוד ולא עזב אותו [והפציר בו] עד שהוא [יסכים] לישון במיטתו.

בבוקר, שאל אותו הנודע ביהודה: "לאן אתה נוסע?" וכשהוא השיב לו שהוא גם נוסע לבראד הוא הורה לו לנסוע בכרכרה שלו.

כשהם התקרבו לבראד, ר' וואלף נפרד ממנו, חיפש מקווה ונעלם.

מדוע הגיע הנודע ביהודה לבראד? חכמי הקלויז [בית המדרש] שמעו שהבעש"ט נותן קמיעות ועליהם כתוב השם המפורש. לכן הם ערכו אסיפה והזמינו גם את הנודע ביהודה.

כשהנודע ביהודה הגיע לאסיפה הוא הצהיר שהוא לא רוצה ללכת לאסיפה עד שלא יקראו לתלמיד חכם הגדול שפגש בדרכו. 

חיפשו בכל בראד עד שמצאו את ר' וואלף מאחורי התנור בבית כנסת קטן. כשהוא הגיע לבית הכנסת הגדול, היכן שערכו את האסיפה, הנודע ביהודה קרא אליו שיבוא לשבת לידו ונתן לו מקום לידו על הבימה. 

דין התורה האסיפה החלה וחכמי בראד טענו שהבעש"ט נותן קמיעות וכותב בהם את השם המפורש.

קרא ר' וואלף קיציס בהתלהבות גדולה: "מה כוונתכם שהבעש"ט הקדוש צריך לכתוב את השם המפורש. בשבילו זה מספיק לכתוב ר' ישראל בן שרה. וכדי להוכיח זאת, חפשו את הקמיעות וראו בעצמכם."

כשהנודע ביהודה שמע מה ר' וואלף קיציס אמר, הוא הורה לחפש את הקמיעות שנמצאו בבראד וכשפתחו אותם ראו שר' וואלף אמר את האמת.

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט נסיעתו של ר' וואלף קיציס לבראד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בדיוק כפי שר' חיים ויטאל היה מבוגר בשנתיים מהאר"י הקדוש, כך היה המגיד מבוגר מהבעש"ט בשנתיים.

בצוואה של המגיד כתוב שהוא חילק את החסידים שלו בין תלמידיו.

מכיוון שהגליציאנים היו קצת פשוטים, ירש אותם ר' אלימלך. ואת אזור בלרוסיה הוא הקצה לרב [=לר' שניאור זלמן מליאדי]  מכיוון שהם היו צריכים מלומד. 

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט יחסי רביים ותלמידיהם בדורות הראשונים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[גיליון:] (? אוצר הספרים, תקנ"ח. תולדות יעקב יוסף תקמ.)

המוכיח מפולנאה נסע בעולם מכיוון שהבעש"ט גזר עליו להפיץ את דרכו מהדוכן [=בבתי כנסיות, כמטיף].

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט הספר החסידי הראשון הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא התגלה בשנת ת"פ [1720], אבל התחיל לעשות רושם גדול לראשונה בשנת ת"ק [1740].

הוא נתגלה באוקופ.

בפעם הראשונה שהכירו בגדולתו הייתה כשהוא היה עוזר מלמד. הילדים שלו [שחנך אותם] היו היחידים שניצלו ממעשים מכוערים. 

לפני שהבעש"ט התגלה הוא כתב מכתב לגדולי הדור. תוכן המכתב מודפס בספר אחד שהרבי מלובביץ' פירסם. {?}

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט התגלות הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ה'תולדות' מזכיר בספרו שר' אחיה השילוני היה רבו של הבעש"ט.

 י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט אחיה השילוני רבו של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט ר' מאיר מקונסטנטין נהייה חסיד של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בספר סוד יכין ובועז מאת ר' מאיר מרגליות (מחבר הספר מאיר נתיבים), מוזכר באמצע הספר הציטוט "מורי ידידי הרב החסיד ר' ישראל בעש"ט הקדוש העוסק בסתרי תורה."

ב[ספר] מים חיים לר' חיים רפפורט מוזכרת גביית העדות מהבעש"ט.

ב[ספר] לוחות העדות מוזכר מה שאמר הבעש"ט על קמיעות.

אגב, הבעש"ט נתן קמיעות. זה אחד משלושת הדברים שהבעש"ט נתן: ברכות, קמיעות וסגולות.

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט באילו ספרים מוזכרים הבעש"ט ועיסוקו בקמיעות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' מנדל מוויטבסק אמר:" 'אמת מארץ תצמח' אבל אני שנמוך מן הארץ – ממני היא בוודאי תצמח."

י.פ.

דוד טווערסקי

הפוסט דברי צדיקים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' אליעזר, אביו של הבעש"ט היה מפורסם כמכניס אורחים גדול.

בזמן שאשתו של ר' אליעזר הייתה בהריון, היה רעש גדול בשמים על כך שנשמה כה גבוהה עומדת להיוולד. לס"מ היה אינטרס אישי למנוע זאת. בתחילה, הוא רצה להבין מדוע לר' אליעזר מגיעה כזאת זכות גדולה. הצדיקים הגדולים בשמים אמרו לו: "מכיוון שהוא מכניס אורחים גדול." הס"מ טען שזה לא נכון – וכי צריך לנסותו.

אז אליהו הנביא התחפש לאדם עני ובא עם תרמילו באמצע השבת אל ר' אליעזר ונכנס לתוך ביתו. 

ר' אליעזר הראה לו כבוד גדול – הוא נתן לו מיטה ומאכלי שבת.

כשהגיע מוצאי שבת ואליהו הנביא ביקש להיפרד, ר' אליעזר לחש באוזנו – כך שאף אחד לא שמע – "יהודי יקר, אל תעשה זאת שוב – אל תסע בשבת עם תרמיל."

כך, כשראו כמה גדולה מצוות הכנסת אורחים אצל ר' אליעזר, שאירח אפילו מחלל שבת – אז אף אחד בשמים לא יכול היה לקטרג, והילד נולד לר' אליעזר. זה היה ר' ישראל בעש"ט.

י.פ.

הרבי מבויאן

הפוסט כיצד נולד הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא נסע איתו בקפיצת הדרך. פתאום, נעמד הגוי באמצע היער וצעק על הבעש"ט שהוא רוצה להרוג אותו. הבעש"ט הניח שהגוי צוחק והתחיל לצחוק. "לא!" צעק הגוי "אני הולך להרוג אותך מיד!" חשב הבעש"ט: מאיפה שואב הגוי כזה כוח? [מכך ש]הרגיש ברוח הקודש שהוא עומד על המקום בו קין הרג את הבל. המקום ההוא, ביחד עם נפש הרוצח שהייתה לגוי, התלכדו יחדיו כך שהגוי הציג רצחנות ואומץ יוצאי דופן.

ביקש ממנו הבעש"ט: "נו, אז עשה עבורי רק דבר אחד – אני רק רוצה להתרחץ לפני מותי." והוא פסע מספר צעדים אחורנית. הוא אך התרחק ממקום הסכנה וגבורתו של הגוי נעלמה והוא נפל לרגליו וביקש מחילה.

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט הבעש"ט מכניע את אלכסיי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשה'מאיר נתיבים' שמע על כך, הוא זימן את הבעש"ט אל בית הכנסת ושאל אותו: "אתה באמת יודע להתפלל? נו, תתחיל לומר את 'כל נדרי'" [=התפילה הפותחת את תפילות יום הכיפורים]

הבעש"ט התחיל להתפלל וברגע שהזכיר את המילה 'כל', הסטנדר החל להתרומם מרוב ההתלהבות שלו.

לאור זאת ה'מאיר נתיבים' אמר: "נו, אתה רשאי להמשיך להתפלל"

אז הבעש"ט ענה: "אם הייתי מבטא גם את המילה 'נדרי', לא היה נותר אף שריד ופליט."

י.פ.

הרב מבויאן

212 East Broadway

הפוסט דבקות הבעש"ט בתפילה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

זה היה לפני סוכות ובעיר לא היה אף אתרוג. הלך הבעש"ט אל פרנס העיר ואמר לו שהוא רוצה לנסוע לעיר גדולה יותר ושהוא – הבעש"ט – יכסה חצי מהוצאות הנסיעה.

אבל גם בעיר ההיא לא היה ניתן למצוא אף אתרוג. אז הבעש"ט חזר בייסורים גדולים.

באמצע הלילה – בערב סוכות – דפק על החלון פרש, והעיר את החייט: "נימטו (רוסית) ישראלקי נמצא כאן?"

כשהחייט אמר 'כן', הפרש שם בידו אתרוג ונעלם.

אנשים אומרים שזה היה אליהו הנביא שהביא את האתרוג.

י.פ.

הרבי מבויאן

212 East Broadway

הפוסט פרש רוסי או אליהו הנביא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

המכתב היה ממוען לר' גרשון מקיטוב.

המכתב מזכיר ש"בעברי דרך ק"ק אפטא (הנודע ביהודה נולד באפטא) פגשתי בבית המדרש את האברך ר' יחזקאל וחברו, שהתווכחו בענייני טריפות הריאה, ואני הכרעתי ביניהם."

ובמכתב כתוב שהבעש"ט אמר על הבחור הצעיר, ר' יחזקאל, שהוא בוודאי יגדל להיות מורה הוראה בישראל.⁴

י.פ.

הרבי מצאנז

ר' רוטנברג

הפוסט הבעש"ט מעיד על חריפותו של הנוב"י (גרסה שנייה) הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מוויז'ניץ

הרב האגער

הפוסט מקום המקווה בו נהג הבעש"ט לטבול הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

קראו לו ה"שויתיניק" מכיוון שהוא תמיד צעק: "שיויתי ה' לנגדי תמיד"

י.פ.

הרבי מוויז'ניץ

הרב האגער

הפוסט שיויתי השם לנגדי תמיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הנשים החלו לשכנע את האמא – שינסו ללכת אל הבעש"ט.

היא החלה להציק לבעלה עד שהוא הסכים והבטיח שילך אל הבעש"ט.

אך, מכיוון שהוא היה ראש המתנגדים הוא התבייש ללכת ביום, ובשקט, בלילה הוא הלך לבקר את הבעש"ט.

הבעש"ט הבטיח לו שבתו תקבל עזרה ושתבוא לה רפואה מגן-עדן.

בלילה, נשמעה דפיקה על הדלת ונכנס פנימה יהודי אחד לבוש כעגלון עם שוט בידו. אחד מן היהודים השומרים נעל את עצמו [במחבוא], והשני היה מפוחד מכדי לעשות משהו. העגלון ניגש אל החולה ונתן באפה משהו להריח ואמר: "אני מביא רפואה מגן-עדן, ומחר אבוא שוב."

בבוקר, הבחינו מיד שלנערה החולה פנים אחרות – היא נהייתה במצב טוב יותר.

מיד רצו אל הבעש"ט וסיפרו לו מה קרה.

אז הבעש"ט הורה שכשהיהודי בדמות העגלון יגיע עוד הפעם, ישלחו אותו אליו.

בלילה, הוא הגיע עוד הפעם ושוב נתן לה תרופה. אז שלחו אותו אל הבעש"ט.

שאל אותו הבעש"ט: "מי אתה?" הוא ענה: "אני מתתי לפני מאות שנים. הייתי עגלון ופעם אחד נסעתי ביער ושמעתי בכייה קורעת לב: 'אוי ווי,' צעקו – 'הצילו! הצילו!'." הוא ראה אדם תלוי גבוה מאוד על עץ שנשען על ענף רופף כדי למנוע ממשקל גופו לחנוק אותו. אולם, הענף החל להישבר והנה, הנה הוא תיכף יחנק.

העגלון ראה שאם הוא פשוט יחתוך את החבל, היהודי יפול ועלול לשבור את הראש. אז הוא חשב על דרך להעמיד את העגלה מתחת ליהודי כך שכשהוא יחתוך את החבל היהודי יפול אל תוך העגלה. וכך אכן היה והיהודי ניצל.

כשבעל העגלה נפטר והגיע למשפט [בשמיים] אז שקלו את המצוות והעברות שלו, ומצוות הצלת הנפשות שקלה יותר מכל העברות שלו יחדיו, ובזכותה הוא נכנס לגן עדן ביחד עם יהודים בעלי מדרגה גבוהה מאוד. הוא, העגלון, לא הרגיש בנוח לצד הלמדנים והצדיקים הגדולים – הוא בסך הכל עגלון פשוט.

ריחמו עליו והפכו אותו לשליח לדבר מצווה. וכשצריך "רפואה משמים" שולחים אותו. 

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט העגלון המת שמביא רפואה מגן עדן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

היה שם גם ה'מאיר נתיבים' ור' חיים ביקש ממנו שיסביר לו את העניין. הוא הסביר, ועיניו החלו להאיר. הוא שאל אותו: "מאיפה למדת כזה פשט מאיר?"

הוא ענה לו – "זוהי דרך הקבלה שהבעש"ט לומד עם תלמידיו"

ר' חיים מצאנז התרגז ושאל: "אם זה מהרבי שמלטף ומכה סוסים, אז אני לא רוצה לשמוע!"

[הערת צד: (ראה המעשה מהבעש"ט ור' חיים מצאנז) 

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט ר' חיים מצאנז לא רוצה ללמוד מהבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

במכתב כתוב: בדרכי לאפטא, עברתי בתוך עיירה שם פגשתי שני צעירים שלמדו בבית הכנסת. הם התווכחו על עניין אחד בהלכה. אחד מהצעירים נקרא ר' יחזקאל ואני בטוח שהוא יהיה מורה הוראה בישראל (הוא הנודע ביהודה).

המכתב הועתק ממכתב שהיה שייך לנכד של הבעש"ט.

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט הבעש"ט מעיד על חריפותו של הנוב"י הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לר' ברוך הייתה דירה גדולה ויפה.

פעם אחת, הערשעלע אסראפאלער, שאל אותו: "איך זה שכל היחוס שלך מקורו בבעש"ט ובעוד הוא התגורר בכזה עוני, אתה מתגורר בכזה עושר?"

אמר לו ר' ברוך: "נו, יש לך בוודאי תירוץ לקושי שלך – תוציא את זה מלבך."

ענה לו הערשעלע אסטראפאלר כך: "ביריד אחד היו קבצנים שניגנו בתופים וביקשו נדבות, כמה נתנו להם? – כמה קופיקות. 

בעיר בתיאטרון, בו השחקן מחקה את הקבצנים, הוא מקבל מאה רובל על החיקוי הזה."

י.פ.

אלעזר זאהן (יהודי ממז'יבוז')

הפוסט ביתו המרופט של הבעש"ט לעומת דירתו הנאה של ר' ברוך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא לקח את בנו של ר' חיים הכהן רפפורט מלמברג לחתנו. הוא נקרא ר' בירוש. 

ר' בירוש ראה שמכל הרבנים שבאים אל חמו – הוא הראה הכי הרבה כבוד לבעש"ט. פעם אחת הוא שאל אותו על הסיבה לכך.הוא ענה לו שהוא מסתובב בעולם ו"גוזר" (צדיק גוזר וה' מקיים).

פעם אחת הבעש"ט ראה את ר' בירוש – הוא אמר עליו שיש לו 'צלם אלקים'.

לאחר מכן ר' בירוש נהייה רב במז'יבוז'. משפחת ביק הם צאציו.

י.פ.

אלעזר זאהן

הפוסט מדוע ר' מאיר עמדין מראה כבוד לבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, כשהגישו לבעש"ט כוס חלב, הוא סירב לשתות אותה. ר' מאיר התפלא על כך. כשחקרו ודרשו את העניין, מצאו שהאישה שחלבה את הפרה, הייתה 'בזמנה' [בימי הווסת] בשעת החליבה. 

י.פ.

אלעזר זאהן

הפוסט הבעש"ט מסרב לשתות כוס חלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

ר' אלעזר זאהן

הפוסט כמה קיבל הבעש"ט עבור ביקורו בקאנסטאנטין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' בירוש נפטר, החברא קדישא רצו לקבור אותו ליד ר' וואלף קיציס, שנקבר ליד הבעש"ט.

אבל בינתיים, ה'דגל מחנה אפרים' היה כבר במז'יבוז' והחסידים רצו לשמור את המקום ליד ר' וולף קיציס ריק בשביל ה'דגל'. 

בזמן הלוויה כל החסידים נעמדו על המקום שנותר ליד ר' וואלף קיציס ולא הרשו לקבור שם את ר' בירוש.

כשהם עמדו שם ניצבים, יהודי זר אחד גם בא ונעמד איתם. כשנהייה לילה, והיהודי נשאר יחידי. במהירות, הוא לקח את וחפר קבר עבור ר' בירוש.

כך מסודרים הקברים:

י.פ.

אלעזר זאהן

הפוסט קבורתו של 'הרב המתנגד' במז'יבוז' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט נכד בגשמיות ונכד ברוחניות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט ר' ברוך לא מסכים לבעל התניא לנסוע לציון קבר הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בתו של מתנגד אחד בעיירה רחוקה ממז'יבוז' נהייתה חולה מאוד. הרופאים כבר וויתרו עליה – יהודים הציעו לו שכדאי לו ללכת אל הבעש"ט.

בלית ברירה, הוא קיבל את העצה ויצא לדרך. לא רחוק ממז'יבוז' החלו סערה איומה וסופת שלגים.

בקושי רב, הוא מצא מסתור אצל יהודי אחד באיזה כפר, שם היהודי ישב ולמד. 

הוא היה כמעט קפוא לגמרי והיהודי קיבל אותו בהכנסת אורחים מרשימה – נתן לו לאכול ולשתות ואף נתן לו בגדים יבשים. 

לאחר מכן, שאל אותו היהודי – שהיה גם מתנגד גדול – אבל גם תלמיד חכם גדול: "לאן נוסע יהודי במזג אוויר כזה?" ענה לו היהודי בעל הבת החולה: "אל הבעש"ט. להציל את ביתי החולה".

ברגע ששמע זאת בעל האכסניה הוא נהייה עצבני ונסער 

ורצה לזרוק אותו לסופה שבחוץ.

היהודי ביקש ממנו רחמים, ונאלץ להבטיח לו שהוא יחזור הביתה ולא ייסע אל הבעש"ט.

סיפרו את המקרה הזה לבעש"ט, והוא אמר: "היהודי בעל האכסנייה, היה אדם ישר וטוב מאוד [מענטש]. הוא במדרגת רב תנא הוא ופליג¹ [=. כלומר הבעש"ט החשיב את בעל האכסנייה כבר פלוגתא לגיטימי שיכול לחלוק עליו]."

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט הנסיעה אל הבעש"ט שלא צלחה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[הערת צד:](אגב, הרב המתנגד היה הסבא רבא של ר' חיים ביק)  

אבל החסידים טענו בפני ה'דגל' שמכיוון שהוא צדיק גדול בעל מידות, הוא צריך לעשות את הצעד הראשון וללכת אל הרב.  הוא השתכנע. והחליטו ללכת אל הרב בשבת לקידוש. 

בדיוק כשה'דגל' דרך על מפתן ביתו של הרב, הוא שמע איך שהוא מכין את עצמו לעשות קידוש ואומר את הפסוק "אם תשיב… והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר" [(ישעיהו יח: יג)]

כשה'דגל' שמע זאת הוא החליט לא להיכנס אל הבית, ואמר: "רק הקשיבו, רק הקשיבו כיצד הוא בעצמו מודה שהרבנות שייכת לנו, ולא לו.

הוא הזכיר רק 'נחלת יעקב' – ומי הוא נחלת יעקב, אם לא הילדים של ר' ישראל בעש"ט?!"

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט 'נחלת יעקב' אלו הם הילדים של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא אמר: אנשים אומרים שה'בער' [=הדוב וגם מתייחס למגיד] יכול לרקוד – אני לא ראיתי אותו רוקד אף פעם.

אבל, עכשיו אני רואה ש'בער' אכן יכול לרקוד!

אוי, הוא יכול לרקוד!!

י.פ.

הרבי מליאובה

הוא בעצמו שמע מיהודי שהיה עד לכך

הפוסט ה'בער' יכול לרקוד! הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.