מופתים מאת ר' יצחק, הרבי מאלעסק. 

ר' פאפיק מספר שלאמא שלו לא היו ילדים במשך 10שנים מחתונתה. אביו של ר' פאפיק נסע אל הרבי מאלעסק והוא בירך אותו. ומיד לאחר מכן היא ילדה בת. 

                      __________                                                       __________

לאביו של ר' פאפיק הייתה בת לחתן – ערכו את השידוך והבטיחו נדוניה של 200 רייניש, אבל הפרנסה נהייתה קשה והאבא לא יכול היה לשלם את 200 הרייניש של הנדוניה. 

הוא נסע אל ר' יצחק מאלעסק וסיפר לו את המעשה ועוד סיפר שאפילו אם יאפה עוד לחם בתנור נוסף, הוא עדיין ירוויח רק 32 קרוייצער, כלומר – אין לו  שום סיכוי לאסוף את 200 הרייניש הנדרשים. 

הרבי לא אמר לו דבר מלבד "אני מאחל לך  הצלחה" – וזה היה כל המפגש –  אולם, כשהוא נסע הביתה,  ההצלחה של ר' יצחק הייתה כה גדולה שבתוך מספר חודשים היו לו 200 רייניש לנדוניה – יכלו להלביש את כל המשפחה ואחרי החתונה עוד נשארו לו  300 רייניש עודפים בכיסים.   

                      __________                                                         __________

חמיו של ר' פאפיק היה מעורב במקרה שנידון בבית המשפט עם גוי אחד, אז הוא נסע לר' יצחק מאלעסק. במהלך השיחה ביקש החם מהרבי מאלעסק: "אנא, רבי, התפלל שהגוי ימות מיתה משונה –  ותחסך לי ההליכה למשפט." אבל הרבי רק ענה: "אני מאחל לך הצלחה." 

החותן נסע הביתה. במשפט החותן זוכה והשתחרר, אבל לאחר מכן הגוי נהייה חברו הכי טוב במסחר. הוא עשה איתו עסקים גדולים, והחותן הרוויח איתו הרבה.

__________                                                                        __________

י.פ. 

אברהם ליפע פאפיק 

הפוסט מופתים של ר' יצחק, הרבי מאלסעק הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' משה נסע עם מניין של יהודים משלו ובמסירות נפש. בתחילה הרביים לא רצו להרשות לו לנסוע – כיצד הוא יכול להפקיר כזאת עדה של יהודים וחסידים?!   

השנה ימלאו בדיוק 100 שנים מאז הרבי מלעלוב נסע לארץ ישראל.  

בסוכות הוא היה על האונייה ולא הייתה לו אפשרות להשיג אתרוג.   

הרבי הזקן מבעלז תהה: "דבר מוזר עבור צדיק. הייתה לו כזאת אהבה לארץ שזה לא הטריד אותו כלל  שחסר לו אתרוג." 

באונייה הוא בזבז הרבה כסף כדי לשכנע את הקפיטן – רשע גדול – שירשה לו לבנות סוכה.  

י.פ. 

הרבי מצאנז

הפוסט ר' משה מלעלוב נוסע לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' משה חזר מהחתונה ר' שלום מבעלז שאל אותו: "מה ראית?" ענה לו ר' משה: "עם הקוויטל הוא עטף את האצבע האמצעית של ידו הימנית. ואת הכסף הוא הניח בכיס אפודתו". אמר הזקן מבעלז: "הוא עשה כך עם הקוויטל שלי בגלל שהוא רצה לברך את היהודים עם השם שלי, ואת הכסף הוא הכניס  לאותו כיס בו הוא מקיים את ל"ו הצדיקים." 

י.פ. 

הרב מביליץ  

הרב שטערן 

הפוסט ר' מוטלה מצ'רנוביל עוטף את אצבעו בקוויטל של ר' שלום מבעלז הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא הגיע לבעלז לשבת. לאחר ערבית כשהוא נכנס אל הרבי מבעלז, ר' שלום אמר לו לשכב על הספה ולתפוס תנומה מכיוון שהוא לא סיים ויהיה עוד זמן לפני הקידוש. ר' יצחק ציית לו – הוא תפס תנומה קלה ואחר כך עשו קידוש וערכו שבת שמחה. 

לאחר השבת, ר' שלום אמר לו לנסוע ליאסי. אמנם לר' יצחק לא היה אפילו גרוש, אבל הרבי מבעלז נתן לו סכום כסף. אלא שהכסף הספיק בקושי להוצאות עבור בעל-עגלה. בעל העגלה הסיע אותו עד יאסי אל רחוב היהודים ושם הוריד אותו.  

בעומדו שם ניגש אליו יהודי אחד – אדם זר ופרוע, ובירכו "שלום עליכם ר' יצחק!" והזמין אותו לביתו. הוא נתן לו כל טוב ואף הזמינו להישאר לשבת. כל השבת הוא תהה כיצד מכיר אותו היהודי – ייתכן שהוא ראה אותו אצל חמיו בסטרליסק? לאחר השבת הוא שאל אותו "מהיכן  אתה בעצם מכיר אותי?" סיפר לו היהודי את  המעשה הבא:

– ליהודי הייתה בת משוגעת והוא הוביל את ר' יצחק פנימה אל חדר אחד שבו היא ישבה. – עד לפני כמה  [הערת צד:] (ראה ספר דובר שלום עמ' 58 סעיף קכ"ה, שם מופיע סיפור דומה) ימים הייתה לה לפחות יראה מאביה. אבל ביום שישי לפני שבוע, כשר' יצחק הגיע לבעלז היא התרגזה מאוד, סטרה לאביה, וסגרה את עצמה בחדרה. 

האבא הצטער על כך מאוד – ובערב שישי הוא אפילו לא יכול היה לעשות קידוש. עד כדי כך היה שרוי בצער. הוא נשכב ונרדם. בחלום בא אליו אביו אז הוא בכה הרבה בפניו. אביו, שהיה תלמיד של החוזה [מלובלין] הבטיח לו שהוא יבקש בעבורו רחמנות על בתו בהיכל של החוזה. אבל החוזה לא רצה. הוא טען שאינו יכול לעזור בכלל כי הוא נפטר מן העולם לפני הרבה זמן, אבל הציע שילכו לתלמידו – הרבי מסטרליסק והבטיח "אני גם אלך אתכם." כשהגיעו להיכל של הרבי מסטרעליסק גם הוא אמר אותו הדבר, וצוה ללכת אל הרבי מבעלז שהיה תלמיד שלו. 

הלכו שניהם אל הרבי מבעלז כדי לפעול ישועה עבור הבת המשוגעת. הרבי מבעלז אמר שהוא מוכן, אבל הוסיף "אני כתמורה אני רוצה בת בעבור בת – לבת שלך רפואה ולבת אחרת חתונה." בחלומו שאל היהודי שאל "כיצד אני אכיר [את האיש]?" אז הרבי מבעלז הראה לו את ר' יצחק חתנו של הרבי מסטרליסק מנמנם על הספה וכשהוא בא ליאסי הוא  זיהה אותו. 

לאחר מכן, שניהם נסעו אל הרבי מבעלז – הבת נרפאה והיהודי נשא את  בתו של ר' יצחק. 

י.פ. 

אלכסנדר ביסטריצקי

הפוסט הרבי מבעלז מסדר רפואה כתמורה לחתונה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת הוא היה אצל הרבי מדינוב בשמחת תורה. באמצע ההקפות – באמצע הריקוד – הרבי מדינוב נתן לר' יהושע'לה נשיקה. "איש צעיר!" הוא קרא אליו, "תתפלל עלי ואני אעשה ממך כלי!" ואכן, בשנה ההיא, שנת ת"ר (1840), בי"ח אייר, הרבי מדינוב נפטר.

ר' יהושע'לה גם נסע לר' ממוגלניצא – הנכד של המגיד מקוז'ניץ.

בהמשך הוא נסע לר' אליעזר מקוז'ניץ ואחרי כן לזקן מבעלז והוא גם היה אצל ה'דברי חיים' מצאנז.

י.פ.

הרבי מטומשוב,

הרב מ. פרישערמאן

הפוסט על ר' יהושע מטומשוב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הרבי מבעלז עבר ליד הבית של ר' שלמה לוצקער ור' שלמה קרא אליו: "איש צעיר, אתה מוצא חן בעיניי, אני רוצה ללמוד איתך חסידות וקבלה" והרבי מבעלז הסכים. אולם, מאחר וחותנו, הרמ"ז היה מתנגד זה היה חייב להיות בסתר, וכך יצא שהוא היה חייב ללמוד עם ר' שלמה את השיעור שלו בחסידות בחצות הלילה. השיעור של החותן התחיל בחמש בבוקר ומכיוון שהרבי מבעלז הגיע הביתה מהשיעור של ר' שלמה בשלוש או ארבע בלילה הוא בקושי ישן, וקרה שהוא נרדם במהלך השיעור של חותנו. זה הטריד את הרמר"ז מאוד והוא התבייש מאוד בחתנו. זה הגיע לידי כך שהוא אמר לבתו שמשום שחתנו מביך אז יהיה ראוי להתגרש ממנו. אשתו של הרבי מבעלז ידעה על השיעורים שלו באמצע הלילה, אבל היא לא רצתה לספר לאביה עליהם.

זה נמשך זמן מה. הרבי מבעלז למד בלילה עם ר' שלמה לוצקער ולעיתים קרובות היה נרדם מרוב התשה בשיעורים של חותנו. זו הייתה חרפה גדול עבור הרמר"ז בפני התלמידים האחרים. לכן, הוא החל להציק לבתו בעוצמה שתתגרש מבעלה. [לאור זאת,] היא הוכרחה לספר לאביה על השיעורים של בעלה וגם סיפרה לו על גודל צדקתו ועבודת ה' שלו. מאז ואילך הרמ"ז הניח לו ואפשר לו ללכת בדרך החסידות.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט הרבי מבעלז לומד חסידות בסתר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' מוט'לה  [הערת צד:] (יחיאל מיכל?) מזלוצ'וב, הבן של ר' יצחק מדרוהוביץ' – עמד בראש חצר משלו ולא היה מתלמידי המגיד. פעם אחת הוא היה במעזריטש אבל לא כחסיד. הרבי מנסכיז', שהיה אחד מאנשיו של ר' מוט'לה, התלווה אליו [למעזריטש]. הרבי היה צריך את ר' מוט'לה אבל לא יכול היה למצוא אותו. הוא פגש את ר' שלמה לוצקער ושאל אותו: "איפה הרבי שלי?" ר' שלמה חשב שהוא מתכוון למגיד כי המשמעות של סתם "רבי" אצלו היא המגיד אז הוא לקח אותו אל המגיד. כשר' מוט'לה שמע על כך זה הטריד אותו מאוד והוא צעק על ר' שלמה: "אתה כבר לא תהיה רבי!"

[באותו הזמן] בחדרו המיוחד, המגיד הרגיש ברוח הקודש שר' מוט'לה גוזר גזירה. הוא קרא לר' שלמה ואמר לו: "שמע, היית ראוי להיות רבי של שישים אלף חסידים אבל ר' מוט'לה ביטל זאת. אני מבטיח לך שיהיה לך תלמיד אחד שיהיה שקול כנגד ששים אלף [חסידים]." זה היה ר' שלום מבעלז.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט תלמיד אחד ששקול כנגד שישים אלף חסידים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

(1.)

כשר' חיים מצאנז שכב על ערש דווי הוא קרא לכל התלמידים שלו, בראשם ר' זינדעל, סבו של הרבי מבעלז. הוא בירך את ר' זינדעל: "עוד תזכה שיהיה לך בן כמוני". ר' זינדעל היה מופתע. "רבי – בזקנותי?" באותו הרגע, בתו הרבנית רבקה הענא צעקה – "אבא, אני מקבלת את ברכתך עלי".

(2.)

מכיוון שר' חיים מצאנז היה גאון גדול וצדיק, הבעש"ט התאמץ מאוד לעשותו אחד מתלמידיו. הוא ראה ברוח הקודש שאם הוא יעשה ממנו חסיד, המשיח יבוא. הוא הגיע לברודי עם עשרה תלמידים נבחרים לפגוש את ר' חיים. הוא מצא אותו מתקשה בפסקה מעץ חיים. ר' חיים הראה לו את הקושי. הבעש"ט אמר לו: "אתה לומד את החיצוניות – צריך לעיין בפנימיות". והסביר לו את כוונת האר"י הקדוש "וממלא כל הבית אורה" מכיוון שר' חיים ראה זאת הוא צעק: "יחי אדוני ומורי ורבי!"

והוא נהייה חסיד שלו [=של הבעש"ט]. לאחר מכן הוא הוביל אותו עם החבורה שלו מחוץ לבית. 

הבעש"ט תהה על המעשה הגדול שהוא עשה כאן – שהפך כזה צדיק גדול וגאון לתלמיד שלו; הוא ירא שמא מתוך כך יגיע לגדלוּת [=גאווה] ושחס ושלום הוא וכל תלמידיו יאבדו, אז הוא חיפש עצה כיצד להפוך את ר' חיים בחזרה למתנגד.

בשוק היו סוסים. הבעש"ט הלך אל הסוסים וליטף והכה אותם. כשר' חיים זצ"ל ראה זאת הוא קרא: "אני לא מבין – זה לא בשבילי". ופסק מלהיות חסיד.

(3.) 

עוד סיפר הר' מבעלז שהבעש"ט היה מגיע לברודי לעיתים קרובות ושעדיין, אפילו בימינו, קיים בברודי מרתף היין בו הבעש"ט תמיד שתה מי-דבש עם התלמידים שלו. כמו כן, תמיד כשהבעש"ט היה מגיע לשם הוא היה עושה מעשה כלשהו כדי לשמח את ר' חיים. הוא ידע שר' חיים נהנה אם הוא מוצא משהו בגינו אפשר לצחוק על הבעש"ט. לכן, הבעש"ט תמיד עשה משהו כזה, שר' חיים יוכל לצחוק עליו.     

הפוסט רצף סיפורים הקשורים לר' חיים מצאנז – ב' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אומרים שבאופן כללי הריקוד של הסבא משפולי היה על-טבעי, ושאליהו הנביא בעצמו הוא שלימד אותו את הריקוד. 

י.פ.

הרב וו. כץ

הפוסט הסבא משפולה רוקד בחתונה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת לאחר מכן, כשאמר תורה הוא חזר מספר פעמים על המילים "הסבא, המאור עיניים, אמר, הסבא המאור עיניים אמר…" 

ואחר כך אמר: "העיקר הוא שהמחשבה, הדיבור והמעשה יהיו עבור השם יתברך, עבורו בלבד – בלתי להשם לבדו"

י.פ.

גדליה שווארץ

הפוסט המחשבה, הדיבור והמעשה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

המנהג נוצר כך:

כשהרבי מבעלז הגיע לבעלז הוא פגש עיר פשוטה שהייתה מושפעת ממנהגי הגויים עד כדי כך שבסוכות בעלי הבתים לא ישבו לאכול בסוכה. הרבי מבעלז הצטער על כך מאוד והכריז שבכל יום מימות החג, כל האנשים ששמם כשם האושפיזין של אותו היום – כל האברהמים, כל המשהים וכולי, צריכים לבוא אליו לסוכה. הוא מזמין אותם פנימה. מכך יצא שבעלי הבתים אכלו לפחות פעם אחת בסוכה.

לאחר מכן, נהגו שהבנים והנכדים של אותם בעלי בתים "מוזמנים" באו לאכול בסוכת הרב – והסעודות נקראו טיש ה"מוזמנים".

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט הרבי מבעלז מביא את בעלי הבתים לאכול בסוכה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא מצא בזמן האוכל שהמצה שאמא שלו הגישה לו, נפלה לתוך המרק.

ר' שלום הוציא אותה ואכל אותה.

חסידים תהו: "הייתכן? הרי זו מצה שרויה!"

הרבי מבעלז התרגז ואמר "כבוד אב ואם הוא מדאורייתא – מצה שרויה היא רק חומרה – נו, מה חמור יותר?"

י.פ.

רב מקומרנה

הפוסט על מצה שרויה וכיבוד הורים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.