י.פ. 

הרבי ממעז'יבוז'

הפוסט הנשיאות של כולל וואהלין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מרוז'ין נהג לצאת לטיול ביער, ושם להתפלל מנחה. בכל פעם הוא לקח בן אחר שלו. פעם אחת, הלך איתו הרבי משטפנשט. כשהגיעו למאלאה ליד בויאן הרבי מרוז'ין ראה שגוי אחד סוחב דג גדול. 

אמר הרבי מרוז'ין לשמש שלו, לייב: "גש וקנה את הדג הזה" אבל ר' לייב  אמר שאין לו כסף כלל. 

ענה לו הרבי מרוז'ין: "אם כך לך לחוכר ותשאל ממנו כסף – אבל קנה את הדג." 

כשנקנה הדג לקחו הרבי מרוז'ין ביד והביט בו ארוכות. לאחר מכן הוא הניח את הדג מתחת לרגליו ונסע הביתה. 

הרבי משטפנשט נהג לספר שכשהרבי מרוז'ין לחץ על הדג ברגליו, הוא שמע כיצד הדג צועק: "אוי ואבוי לי! אוי ואבוי לי!"

כשהגיעו הביתה לסדיגורה, אמר הרבי מרוז'ין שצריך לבשל את הדג בשביל [סעודת] ליל שבת. כשהביאו את הדג לשולחן הרבי מרוז'ין חילק שיריים לכל הילדים שלו ואמר כך: "אתם יודעים מי  הוא הדג הזה? בתוכו נמצא גלגול של  צדיק גדול – צריך לתקן אותו. הייתי אפילו אומר לכם מיהו הצדיק, אבל יושבים כאן הנכדים שלו, שבאו הנה לשבת, ואני לא רוצה לבייש אותם."

י.פ. 

שלום רחמן ממזריטש שמע מהרבי מבויאן כתב למשה נארשען חסיד בויאן. 

הפוסט מיהו הצדיק שהתגלגל בדג? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

חסידי סדיגורה נהגו לצעוק בבית הכנסת שלהם בשמחת תורה את הפסוק 'אשריך ישראל' [דברים לג, כט] בניגוד אליהם, חסידי בויאן נהגו לצעוק בזמן קריאת התורה [פרשת וירא] 'כי ביצחק יקרא לך זרע' [בראשית כא, יב].

י.פ. 

חסיד בויאן 

הפוסט מחלוקת חסידים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מרוז'ין שאל חסיד אחד: "מה  הפירוש של 'משיב הרוח ומוריד הגשם?" החסיד לא ידע את הפירוש. אז הרבי מרוז'ין אמר: "הפשט של 'משיב' הוא – 'נעלה', מהפסוק "מושיב יחידים ביתה" [בגליון:] (תהילים סח, ז).  הפשט של 'משיב הרוח' הוא 'מתי יכולים להתעלות ברוחניות?' [התשובה:] כש 'מוריד הגשם' כלומר, כשמנמיכים את הגשמיות."

הרב תאומים שמע זאת מהרבי מבויאן. 

י.פ. 

הרב תאומים 

הפוסט פירוש משיב הרוח ומוריד הגשם לפי הרבי מרוז'ין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

זמן מה לאחר מכן אחד מחסידי רוז'ין עבר דרך קרלין באמצע השבוע. הוא כתב קוויטל והתקבל אצל ר' אהרון. ר' אהרון שאל: "האם תחגוג גם את השבת כאן איתי?" ענה לו החסיד: "לא. אני נוסע לרבי שלי לשבת".

לאחר היפרדם, אמר לו ר' אהרון שימסור דרישת שלום ל[ר'] מרוז'ין ויאמר לו שהוא, ר' אהרון, הוא רבי גדול יותר מהרבי מרוז'ין. הברכה שלו שהרבי מרוז'ין יוכל להיות יהודי ישר ולפעול ישועות התקיימה, אבל הברכה של הרבי מרוז'ין עוד לא.

מספרים את המעשה הזה גם על הרבי מסדיגורה ור' אהרון מצ'רנוביל (הרבי מבויאן).

י.פ.

הירש לעדערמאן

חסיד בויאן

הפוסט האיחול ההדדי של הרבי מרוז'ין ור' אהרון מקרלין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן אמר על כך: "כתוב 'יסוד צדיק בשבעה נעלם', מכאן שהיה זה ביום השני של שבועות (ז' בסיון)"

אנשים אומרים שהבעש"ט היה בבחינת משה רבנו. משום כך, כמו שלא ידוע מקום קבורתו של משה רבנו – לא יודעים את יום מותו של הבעש"ט.

י.פ.

הפוסט מתי נפטר הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

זה התרחש בדיוק בפסח ונתנו לבעש"ט יין ישן ומכובד עבור ארבע כוסות. יין שעליו אומרים מביני עניין שאפשר להשתכר ממנו גם אם שותים רק כוס קטנה. אולם, הבעש"ט  שתה את כל ארבע הכוסות וזה לא היה ניכר.

מעשה זה סופר פעם לרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן, והוא העיר: "מה הפלא? – הוא היה בבחינת 'אש אכלה אש'"

י.פ.

הפוסט הבעש"ט שותה יין בלי להשתכר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[על כך] אמר ר' יצחק, הרבי מבויאן: "אני לא מאמין שסבי אמר מילים כאלו (בנוגע לכך שהיהודים לא ראויים לגאולה).

אאבל, אם הוא אכן אמר זאת, אני חושש שמשום כך הוא נפטר צעיר."

י.פ.

ר' מרדכי שלמה פרידמאן, הרב מבויאן.

הפוסט האם הדור ראוי לגאולה? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בזמן הדלקת נרות חנוכה הרבי מבויאן ביקש שיספרו לו מעשה על הרבי מברדיטשב שעוד לא נדפס – משהו חדש שעדיין לא שמעו. מספר יהודים ניסו לספר מעשיות, אבל עוד כשהתחילו לספר הרבי מבויאן רמז להם להפסיק בידו – או משום שהוא כבר שמע את המעשה או משום שהוא כבר נדפס. בסופו של דבר, יהודי אחד סיפר את המעשה הנפלא הבא על הרבי מברדיטשב:  

הרבי מברדיטשב נהג לעשות הכנות רבות לפני הדלקת נרות חנוכה. חנוכה אחד, קרה שכשהכל כבר היה מוכן [להדלקה] והקהל כבר המתין בקוצר רוח, הרבי הסתובב לקהל וקרא לחוכר אחד צעיר מגושם מאוד ושאל אותו: "איך הולך לפריץ שלך?" ענה החוכר: "טוב מאוד – הלוואי שכל היהודים יהיו במצב כזה". לאחר מכן הרבי מברדיטשב תשאל אותו על הפרטים המדויקים הנוגעים לעושרו של הפריץ – כמה שדות יש לו, כמה נכסים, כמה עבדים ומשרתים וכולי. הקהל התפלא על כך מאוד, אולם החוכר ענה לרבי בלשונו הגסה, בלי שום התחכמויות, שלפריץ יש כל טוב ולא חסר לו דבר!

בסופו של דבר, שאל אותו הרבי מברדיטשב: "אמור לי חוכר, האם אתה אכן מאמין שאצל הפריץ שלך הכל כל כך טוב?" ענה לו החוכר, עכשיו כבר קצת בקוצר רוח: "בוודאי, בוודאי – [הלוואי] גם עלינו כל זה." 

המשיך הרבי מברדיטשב ושאל אותו: "אכן – הולך לו כל כך טוב, אבל האם הוא מדליק נרות חנוכה?" צחק החוכר: "מה הכוונה מדליק נרות חנוכה – הוא גוי?! ומה הקשר של זה לכך שהולך לו טוב?"

"נו, אם כך," קרא הרבי מברדיטשב, "לנו הולך טוב, שכן אנו יכולים להדליק נרות חנוכה. טוב לנו, שאנו יכולים לומר ברוך אתה…" ובכך החל להדליק נרות חנוכה.

י.פ.

הרב חיים ביק

הרב ממז'יבוז'

הפוסט האם פריץ מדליק נרות חנוכה? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט חתן לא מדבר על עצמו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בשמחת תורה, לפני 'אתה הראת' החלו החסידים להתווכח ולריב מי צריך לומר את 'אתה הראת', אולם בסופו של דבר אמר אותה החזן הקבוע. 

אבל בשבת בראשית שני האחים כבר ערכו טישים נפרדים.

אצל ר' יצחק בטיש (הוא היה הבכור) ישבו ר' דוד ארטענבערג ור' יוסף ישראל'ס – שניים מחסידי סדיגורה המכובדים ביותר שעוד הספיקו להיות אצל הרבי מרוז'ין.

כשר' יצחק התחיל לומר תורה, כלומר בפעם הראשונה שאמר תורה כרבי, הוא פתח במילים: "בראשית, אני אומר ש-בת – שבת" (אותן המילים המובאות בזוהר). אז ר' יוסף ישראל'ס החל לרעוד מרוב התפעלות ושרט את בשרו של שכנו, וגם  תפס את רגלו.

החסידים השתוממו – מה כל כך גאוני במילים האלו? מה אתה מתפעל כל כך? זה כבר כתוב בזוהר!

אז ר' יוסף ישראל'ס וגם ר' דוד ארטענבערג (הרבי מברדיטשב) סיפרו שכשר' יצחק היה ילד בן שנה, לקחו אותו 

אל הרבי מרוז'ין ושם לימדו אותו לומר את מילותיו הראשונה "שבת שלום". אבל הוא לא דיבר טוב – ושיצא לו ש-בת.

אז קרא הרבי מרוז'ין – "שמעו, הוא אמר ש-בת, שבת."

לכן, חסידי רוז'ין הזקנים התפעלו כל כך מהדבר תורה הראשון של ר' יצחק כרבי.

י.פ.

מתיהו שפעקטאר (חסיד בויאן)

הפוסט הדרשה הראשונה של ר' יצחק (מבויאן) כרבי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הם היו משחקים ב"רבי וחסידים" ונתנו אחד לשני קוויטלים. כשגיטעל הקטנה נתנה קוויטל לר' ישראל'נו הוא קרא (הוא אז עדיין לא הצליח אפילו להגות את האות ג'): "אני רבי דדול [=גדול בהגייה משובשת של ילד] יותר מאבא שלי (הזקן מסדיגורה [=הרבי הראשון מסדיגורה])". זה הכעיס את גיטעלע והיא נתנה לו מכה– בתגובה, ישראל'נו דחף אותה והיא התחילה לדמם. היא רצה פנימה אל אביה זקן סדיגורה והתלוננה על ר' ישראל'נו. דוד ארטענבערג (הרבי מברדיטשב) גם היה שם בשעת המקרה הזה.

קרא הרבי מסדיגורה: "הוא אכן צודק – ככל שזהב יותר מזוכך הוא טוב יותר."

י.פ.

מתתיהו שפעקטאר (חסיד בויאן)

הפוסט גיטעלע וישראל'נו הולכים מכות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אותו חסיד בויאן לא רצה לציית כי, הוא הסביר, הבי מבויאן לא אומר תורות כאלה שאפשר לחזור עליהן בקלות.

אולם הרבי מסוכטשוב לחץ עליו ואמר: "כיצד זה שיהודי שנוסע לבויאן כבר כל כך הרבה שנים לא מסוגל לחזור על דברי התורה של הרבי שלו?"

אז הוא אמר לו את התורה הבאה: "מהיכן יודעים שהתשובה נבראה לפני העולם עצמו? מכיוון שאין דבר העומד בפני [= אין דבר שקדם ל] התשובה."

י.פ.

?

הפוסט תשובה קדמה לעולם עצמו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.