דיברו טובות על ההתנהגות שלו לרבי מרופשיץ והוא ביקש שישלחו אליו את הרבי מרימנוב.

כשהוא הגיע ופתח את הדלת ר' הירש נעמד בפתח למשך כמה דקות. ר' הירש הסתכל על הרבי מרופשיץ והרבי מרושפיץ לא הוריד ממנו את העיניים. 

אחר-כך, הרבי מרופשיץ רץ אליו וביקש ממנו לשבת ונתן לו כבוד גדול. הוא אמר: "לא היה לי שום מושג כמה ר' הירש הוא מושלם. זה באמת חבל להרוס כזה כלי".

י.פ.

ר' משה כהן

הפוסט שלמותו של ר' הירש מרמינוב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מרוז'ין המשיך ואמר: "כתוב 'סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו' [תהילים לד, טו]. אם אתם רוצים להינצל ול'סור מרע', עליכם לפעול 'עשה טוב'. בנוגע ל 'בקש שלום ורדפהו' – אתם צריכים לחפש צדיק (שהוא במדרגה של 'שלום') 'ורדפהו' ואתם צריכים לרדוף אותו – ואפילו שהוא רודף אתכם וצועק עליכם "ילדים! עגלים!"

לאחר הטיש, החסידים סיפרו האחד לשני מה הם חשבו בזמן שהרבי מרוז'ין צעק עליהם; כולם הרגישו אותו הדבר, ובזמן הצעקות חשבו ואמרו לעצמם: "שמע ישראל!"

החסידים מרוז'ין מספרים שכל אלו שישבו בזמן ההוא בטיש האריכו ימים. 

י.פ.

מאטעס העלער

חסיד בויאן

הפוסט הרבי מרוז'ין נוזף בחסידיו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בדרכו הופיעו מכשולים רבים בזה אחר זה והוא לראשונה הגיע לפאסטוב בערב תשעה באב. הוא רץ מהר לביתו של המלאך, אבל המלאך כבר היה בבית הכנסת. הוא ראה שהמלאך ישב במהלך כל תשעה באב כש"ראשו בין ברכיו".

אחרי תשעה באב הוא נסע הביתה כי ר' יצחק הורה לו לפגוש את המלאך רק בימים הנוראים.

כשחזר הוא אמר לאביו, ר' יצחק, שהוא רוצה לחקות את המלאך – לא לאכול ולא לשתות, ורק לעסוק בעבודת ה' כל היום. 

והוא החל ללכת בדרכו של המלאך.

כשהגיע יום כיפור, ר' מיכל’ע התנמנם בבית הכנסת בלילה. הוא חלם שהוא בעולמות העליונים. ברקיע אחד הוא ראה מלאכים אנשים יושבים על כסאות יקרים ואוכלים מכל טוב. אמרו לו שזה בשביל אלו שלא נהנו מהעולם [התחתון].

הוא המשיך והגיע לרקיע אחר – שם הוא ראה אנשים יושבים ליד שולחנות עמוסים במאכלים יפים אבל המאכלים רק נשמעו להם.

אמרו לו שהמאכלים היו עבור אלו שיחקו [? שרוצים לחקות?] אחרים.

בדיוק אז, ר' יצחק העיר אותו ואמר לו "עוד רגע קט ושרפת את עצמך, תפסיק להתנהג כך!"

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט ר' מיכל'ע נפגש עם המלאך בימים הנוראים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

1. הוא חי כמו מלאך – הוא צם משבת לשבת וכל מה שאכל היה עור של יונה. בכך הוא שבר את התעניות שלו. משום כך צדיקים אמרו שזה מעבר ליכולת אנושית.
2. הוא לא חי עם אשתו.
3. בתשעה באב, בזמן שהחזן היה מתחיל לשיר 'ברכו', המלאך הניח ראשו בין ברכיו ולא זז ממקומו כל העת. וכל היום הוריד דמעות ללא הפסק.

על דרכו הזאת, צדיקים גם אמרו שהיא מעבר לכוח אנושי, ושאי אפשר לעמוד בכך.

י.פ.

הרב גאלד.

הפוסט מדוע כונה ר' אברהם 'מלאך'? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת בליל יום כיפור היא שמעה נשמה אחת דופקת על החלון ומוחאת כפיים ומבקשת: "רבי תן לי תיקון!"

היא התחלחלה מפחד. הרבי מהוסיאטין הבטיח לנשמה שלא יוכלו להטריד אותה יותר, והורה לאשתו שלא תספר לאף אחד על כך, כי שמירת הסוד היא סגולה לאריכות ימים.

י.פ.

יעקב טייטעלבוים (שמע את הסיפור מאביו)

הפוסט הרבי מהוסיאטין מבטיח לנשמה שלא תוטרד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הם הגיעו לבית של גביר אחד ומצאו אותו סועד. הגביר התבייש נורא שהרבי מצא אותו אוכל בתענית, והרבי הבחין במצוקה שלו.

אז הרבי מאוסטרובייץ ניגש אל השולחן, לקח קצת יי"ש, ושתה לחיים וכך הוא הרגיע את הגביר – שהוא בעצמו, הרבי, גם לא צם. לאחר מכן, הגביר נתן לו נדבה.

כשהוא יצא והלך הוא קרא לחסיד אחד: "המשכתי לצום אחרי ששתיתי יי"ש. אבל, ראיתי את מצוקת הגביר – ולכן, כדי להציל נשמה יהודית, שתיתי לחיים."

י.פ.

הפוסט הרבי מאוסטרוביץ שותה בתענית הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.