פעם אחת ר' יצחק מהמבורג היה באותה עיירה בה התיישב הבעש"ט. זה היה ביום הראשון של סוכות וירד גשם כל-כך חזק, שלא יכלו לקיים מצוות סוכה.

אמרו לו שבסוכה של הבעש"ט לא יורד גשם ושחסידים שרים ורוקדים ומקיימים מצוות סוכה בהידור. 

אז הוא ניגש [לשם] וזה אכן היה כך – שיכלו לשבת [בסוכה]. ר' יצחק מהמבורג עשה קידוש וקיים אכילת כזית בסוכה – והחסידים נהנו – רקדו ושרו. 

כשהוא סיים לאכול, הוא מייד עזב. החסידים שאלו אותו: "מדוע אתה בורח כך?" הוא ענה: "במושב לצים לא אשב."  

הרבי מברודי סיים את דבריו: "ראו מה זה מתנגד – הוא ראה כזה מופת ואחר כך הרשה לעצמו לומר כזה דבר" 

י.פ. 

יעקב טייטעלבוים  

הפוסט מופת בסוכה של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' יוחנן בן זכאי לא חטא בשום חטא כל חייו – רק חטא אחד היה לו לפני פטירתו כשהוא בכה (ברכות – כח ע"ב "כשחלה ר' יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו, כיוון שראה אותם התחיל לבכות…"), לכן הוא נולד עוד הפעם בצורתו של ר' חיים מצאנז כדי לתקן את  חטאו.  

יש להעיר שבפנקס קהילת ברודי, כתוב שלפני שהוא נפטר, ר' חיים מצאנז קרא לקבוצה של נגנים [=קלייזמרים] לנגן לו מוסיקה – שתשמח אותו בזמן שנפטר.

י.פ. 

יעקב טייטעלבוים 

הפוסט גלגולו של רבן יוחנן בן זכאי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ. 

אלכסנדער ביסטריצקי

הפוסט ר' מוטלה מקרמניץ מבטיח לנכדתו שתשא מלך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת הוא אמר: "כשיהודי זורק את הטלית שלו על הכתף ומפריד את הפתילים של הציצית הוא דומה לקלייזמר [=נגן] שמתחיל לנגן. הקלייזמר מנסה את המיתרים של הכינור לפני שהוא מתחיל לנגן את המוסיקה – וכשהוא עושה זאת הקהל מתחיל כבר לצעוק: 'הנה! הם עוד רגע מתחילים לנגן."

צריך לקחת בחשבון: המיתרים של הכינור [עשויים] מהגידים של השור והקשת של הכינור עשויה  מהזנב של הסוס. אבל כשמשפשפים אותם אחד בשני נהיית שמחה שאפילו קייסרים מתחילים לרקוד. על אחת כמה וכמה כשיהודי מתחיל לארגן את הטלית והפתילים של הציצית שמושווים למיתרים של הכינור – יש בלגן והמולה בשמיים מהשרפים ומחיות הקודש שצועקים: 'ראו, ראו! בעוד רגע יהודי יתחיל לומר את ברכת 'להתעטף בציצית" " 

י.פ. 

הרבי מקינוב 

הפוסט כשיהודי מתכונן לתפילה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

את השיחה הוא פתח כך: כשמוכיחים יהודי, צריך ללכת עם כל האמת ואין לגשת לכך בהונאה, אלא במישרין, בכוח אבל עם כל האמת.

פעם אחת הצמח צדק היה בפריז. הוא נסע למלון יפה ולקח חדר יפה. בערב, הוא ירד לאולם נשפים גדול היכן שאכלו, רקדו, וזה היה מלא חיים.

התיישב הצמח צדק בשולחן היכן שיהודי אחד אכל ושתה יין נסך. קרא הצמח צדק אל היהודי "אתה יודע שאסור לשתות יין נסך?" היהודי התעלם והמשיך לשתות עוד. קרא אליו הצמח צדק עוד הפעם: "אתה יודע שיין נסך מטמא את הנפש?" ובמילים אלו הוא נעמד וחזר לחדרו – מותיר אחריו את היהודי. אולם, היהודי תהה במוחו, מי הוא היהודי הזה – עם כזאת הדרת פנים, יושב בפריז באולם נשפים ומוכיח אותו. הוא שאל עליו וגילה היכן היה החדר שלו, אז הוא עלה לבקרו ובילה שם אולי כמה שעות  – ויצא איש חדש. 

הרבי מליובאוויטש סיים את המעשה: "אני לא רוצה לספר מי היה אותו היהודי – מכיוון שנכדיו הם מחסידי ליובאוויטש הטובים ביותר."

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט הצמח צדק מוכיח יהודי באולם נשפים בפריז הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת הוא היה אצל הרבי מדינוב בשמחת תורה. באמצע ההקפות – באמצע הריקוד – הרבי מדינוב נתן לר' יהושע'לה נשיקה. "איש צעיר!" הוא קרא אליו, "תתפלל עלי ואני אעשה ממך כלי!" ואכן, בשנה ההיא, שנת ת"ר (1840), בי"ח אייר, הרבי מדינוב נפטר.

ר' יהושע'לה גם נסע לר' ממוגלניצא – הנכד של המגיד מקוז'ניץ.

בהמשך הוא נסע לר' אליעזר מקוז'ניץ ואחרי כן לזקן מבעלז והוא גם היה אצל ה'דברי חיים' מצאנז.

י.פ.

הרבי מטומשוב,

הרב מ. פרישערמאן

הפוסט על ר' יהושע מטומשוב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בעל הבית נתן לגאון מיטה. הגאון הבחין בספרים על קורות הגג ומצא מספר ספרי קבלה. הוא החל לדפדף בגיליונות במהירות. בעל הבית תהה רבות: האם מדפדפים בספר קבלה כמו ב[ספר] תהילים? לאחר מכן, הוא שוב בא לחדרו וראה שהגאון לא מדפדף יותר אלא מעיין היטב בתוכן. בעל הבית הבחין שמדובר בדיון קבלי מאוד קשה, אז הוא הציע את הפרשנות שלו לפסקה. הגאון התרשם מכך שחסיד פשוט יכול לומר פשט כזה [וחשב] – כיצד זה יהיה כשהוא ישאב מהבאר בעצמו. הוא ציפה בקוצר רוח ליום המחרת שיעשה את הדרך אל מעזריטש. 

אולם, במהרה הגיעו חסידים שחזרו ממעזריטש – מלאי שמחה ומלאי חיים. הגאון עשה מאמץ להקשיב למה שהם אמרו (הוא כמובן היה מחופש) – הוא רצה לשמוע מאמר – דרשה טובה. אבל, כל שהוא שמע היה כיצד החסידים ערכו סעודה אחת אחרי השנייה – כמה שהיה להם לשתות 'לחיים', ושהם אכלו, שרו ורקדו. הגאון איבד את רצונו לנסוע אל המגיד – כה מאוכזב הוא היה מהחסידים, אז הוא נסע חזרה לווילנה. 

אנשים אומרים שהבעל דבר [=השטן] עשה זאת ושאם זה לא היה קורה ככה, והמגיד והגאון היו נפגשים, זה היה מביא את המשיח.

י.פ.

ר' משה כהן

הפוסט נסיעתו של הגאון מווילנה אל המגיד ממעזריטש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הבעש"ט רתם את עגלתו באופן פתאומי ונסע למקום כלשהו ביחד עם אותו בחור. הם התאכסנו בפונדק אחד. לבעש"ט נתנו חדר, אבל הבחור היה חייב לישון באכסנייה [=בחדר הכללי]. לפני שהוא שכב לישון הוא התחיל לשיר ניגון, מאוד יפה. היה שם גוי אחד שהניגון הרשים אותו כל כך שהוא ביקש מהחוכר ש[יורה ל] בחור לשיר והוא יקנה יי"ש לכולם.

החוכר ביקש שהבחור ישיר. אבל הוא רצה לבקש רשות מהבעש"ט והבעש"ט נתן לו את הרשות לשיר. 

הגוי התפעל מהשירה – הוא שאל [את הבחור] מה שמו, והוא אמר שקוראים לו מאשקע. הגוי שתה ורקד כל הלילה ומשה'לה שר בשבילו. 

לאחר מכן, הבעש"ט הורה לחזור הביתה ולקח עמו את הבחור. 

[בסופו של דבר] משה נסע חזרה אל אביו. הוא גדל ונהייה סוחר גדול. 

פעם אחת, כשהיה בנסיעה, תפסו אותו גזלנים ורצו להרגו. הוא ביקש שיביאו אותו

אל ראש הגזלנים. כשהביאו אותו לפני ראש הגזלנים, הוא מיד הכירו והחזיר לו את הכסף שהגזלנים גנבו ממנו ואפילו נתן לו מתנה ושלח אותו לדרכו. 

אנשים אומרים שהבעש"ט ראה זאת בנבואה ולכן הוא מיד נסע עם הבחור אל האכסניה.   

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט בן הגביר שידע לשיר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בתו היחידה, יענטע, אמרה לר' ייב"י שהוא צריך להכין משהו עבור סעודת פורים, אבל הוא לא עשה שום דבר, אלא הלך ונכנס לבית הכנסת שמח ומלא בביטחון.

הגיע ונכנס לתוך הבית אדם עני אחד וביקש להצטרף לסעודת פורים. יענטע התחילה לבכות – שאין לה כלום לפורים, אפילו לא לעצמה, קל וחומר בשביל לתת לאורח. הוציא הקבצן זהוב אחד ואמר: "הנה, קחי את הזהוב וקני כל טוב עבור פורים." שמחה יענטע מעומק ליבה וקנתה אוכל, שתייה, דגים, בשר, ויין וכולי.

כשר' ייב"י חזר מבית הכנסת הם אכלו את הסעודה ור' ייב"י נהייה שמח מאוד. הוא שר ורקד עם האיש העני. כשהעני כבר הלך הביתה אמר ר' ייב"י: "את יודעת מי זה היה? זה מרדכי היהודי מהמגילה שבא אלינו לשמחנו."

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט מרדכי היהודי הגיע לשמחנו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אומרים שבאופן כללי הריקוד של הסבא משפולי היה על-טבעי, ושאליהו הנביא בעצמו הוא שלימד אותו את הריקוד. 

י.פ.

הרב וו. כץ

הפוסט הסבא משפולה רוקד בחתונה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

חסידים מספרים שפעם אחת הוא עבר ליד בית ושמע איש אחד שר בקול מוסיקלי מופלא.

אז הוא צעק: "רבונו של עולם! מה אתה צריך שיחללו את שמך בכזה קול – תן לי את הכוח הזה בשביל שאוכל לברך אותך".

מאז הוא התחיל לקבל קול נעים והכופר ההוא איבד את קולו.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' ישעיה מדינוב זוכה בקול נעים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.