י.פ. 

פנחס לנדאו

הפוסט לבעור עם הלב ולא עם הפה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא קיצר את סעודה שלישית במעט, עשה הבדלה והקהל חיכה בקוצר רוח שהוא יכנס אל הבן שלו ששכב על ערש דווי. הוא לא מיהר – עישן את מקטרתו והחדר נהייה כל כך מלא בעשן שתחושת אימה נפלה על כולם. 

לאחר מכן, הוא נכנס לתוך החדר, היכן ש ר'       [שלמה]¹    שכב. הוא נעמד שם לכמה דקות – דומע,  ואמר: "אל תפחד – כשתגיע לעולם העליון, זכות החברים שלי והרביים הקדושים יגן בעדך – לא יחסר לך שום דבר."

י.פ. 

יעקב פלאנצגראבען 

(חסיד פלאנשעוו) 

הפוסט כשבנו של הרבי מצאנז היה על ערש דווי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

שמעתי מכ"ק [=כבוד קדושת]… האדמו"ר… נבג"מ [=נשמתו בגנזי מרומים], זי"ע הכ"מ [=זכותו יגן עלינו הריני כפרת משכבו],² ש'הצמח צדק' שלח את ר' אייזיק האמלער זצ"ל (שהיה גאון וצדיק מגדולי החסידים אצל האדמו"ר הזקן, אצל האדמו"ר האמצעי ואצל 'הצמח צדק') בשליחות לצדיק מרוז'ין. הוא הגיע אליו בערב שבת קודש, בזמן בו האדמו"ר מרוז'ין נהג תמיד לעשן מקטרת; בכל ערב שבת קודש לפני הדלקת-נרות, היה המשרת בא לחצרו לומר לו שזמן כניסת השבת הגיע ואז הוא היה מכבה את המקטרת. ר' אייזיק סיפר שבזמן שהמשרת בא לחדרו לומר לו ששבת קודש ממשמשת ובאה, הוא ראה שכבוד קדושתו ר' ישראל… נשאר במצב רוחני עליון והוא עצמו נשאר בתחתונים. והוסיף ר' אייזיק שמעולם הוא לא סבל בושה וחרפה כזו.

י.פ.

הועתק ממכתב של ר' שמריה גור אריה לאגודת האדמו"רים לעת המלוה מלכה לכבוד הרבי מרוז'ין בג' חשון תשי"א

הפוסט הרבי הקדוש מרוז'ין מעשן בערב שבת הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהרבי מרוז'ין היה בסקולה  [סקאלה פודילסקה] התגורר שם מחבר הספר "שו"ת בית שלמה" – גאון עולם.

בערב שבת, ממש לפני הדלקת נרות, הרבי מרוז'ין התקין את מקטרתו בטבק, ולפתע קרא ל'בית שלמה' אליו מיד. הוא חיפש באופן דחוף פסיקה בשאלה האם אונס ממון הוא אכן אונס או לא. 

ה'בית שלמה' מיד דפדף בגמרא אל מסכת כתובות יח עמ' ב אל המשנה: "העדים שאמרו כתב ידנו הוא זה." ומתוך הרשב"א על הסוגיה הוא הצליח לפסוק שאונס ממון הוא אכן אונס.

כשהרבי מרוז'ין שמע זאת הוא השליך את המקטרת בדיוק כשהגיע הזמן להדליק נרות.

אחר כך סיפר הרבי מרוז'ין את המעשה הבא:

היו היה יהודי, שניהל מזקקה ליי"ש. כדי להתפרנס מכך ולא לשלם מס הוא התקין צינור שהטה את היי"ש לצד [כך שחלקו לא נספר] באופן שפטר אותו ממס. 

כשהוא הגיע לבית הדין בעולם הבא – טען היהודי שהוא אף פעם לא חילל שבת בחייו, מלבד פעם אחת. פעם, הגיע גובה המיסים לאסוף את המס בדיוק בשבת. חשש היהודי שאם יגלו את הצינור הוא יהפוך לאביון ודל, ולכן היה חייב להשליך את הצינור ובכך לחלל את השבת. טען היהודי בפני בית הדין שהיה זה אונס ממון ולכן הוא פטור. החליטו למעלה שהרבי מרוז'ין יבקש מפוסק הדור לפסוק אם היה זה אונס ממון או לא.

לכן, ביקש הרבי מרוז'ין שהבית שלמה יכריע את הדין למרות שזה כבר היה מאוחר מאוד וממש לפני הדלקת נרות שבת.

י.פ.

יעקב טייטלבוים 

(הוא בעצמו שמע את המעשה מהרב מטורנא)

(יעקב טייטלבוים היה תלמיד של הרב מטורנא)

הפוסט הרבי מרוז'ין מבקש מה'בית שלמה' להכריע בנוגע לאונס ממון הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא העיר לגבאי שלו, ר' דוד, שבמקרה היה גם הרב שלו: "תדע שממש סיכנת אותי "

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט קופסת הטבק של הזקן מהוסיאטין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' בעריש מייזלס, שהיה בתחילה רב בקרקוב, נבחר להיות רב בוורשה. למרות שהוא נחשב ל'מתנגד', החסידים קיבלו אותו לרב וורשה (אגב, הם רצו למנות את ה'חידושי הרי"ם' לרב בוורשה, אבל הוא לא רצה כי לדבריו אם יהיה רב אז לא יהיה לו זמן לענייני הקהילה – הרי הוא התפלל שחרית במשך כארבע שעות. ובכלל, למה היה צריך את זה? הוא הרי גם גביר גדול).

פעם אחת, כשר' בעריש מייזלס הגיע לביקור אצל ה'חידושי הרי"ם', החל ה'חידושי הרי"ם' לדבר בענייני חסידות ובצעקה שאל את הרב מייזלס: "אתה יודע מה שמעתי מהרב שלי, ר' בונים מפשיסחה, על היהודי הקדוש? שמעתי שהוא היה אדם כל כך גדול, כמו הנביאים, ואולי אפילו יותר מהם!"

אחר כך, הוא שוב קרא: "בזמן העישון היהודי הקדוש היה לו כוונות בדיוק כמו אלו של הכהן הגדול כשערך את הקטורת לפני ולפנים!"

י.פ.

הרבי מצאנז 

הפוסט העישון של היהודי הקדוש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן הוא סיפר שבתחילה הוא בשום אופן לא ראה אף בו שום גדולה – עד יום שישי בערב כשהוא התחיל להתכונן לשבת – אז, הוא ראה את גדולתו – הוא פשוט התעלה כל דקה מדרגה לדרגה.

הרבי מרוזי'ן עישן את המקטרת שלו עד ממש מאוחר בשישי לפנות ערב.

י.פ. 

הרבי מבויאן 

שמע מחסיד לובביץ' חשוב.

[הערה: ראה בהרחבה קופסא 293 תיקיה 9 עמ' 27 – מכתב מר"ש ג"א]

הפוסט מקטרת בערב שבת הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.