פעם אחת, כשר' הירש'לה בחן מה הוא עשה באותו היום, הוא הרגיש שבעניין שאלה אחת על נדה נעלם ממנו תוספות אחד – הוא קרא מהר לשמש שיאמר ליהודי שהפסק שלו שנפסק באותו יום הוא לא נכון. השמש מיהר ללכת אבל הוא חזר מיד עם בשורה שזה היה כבר מאוחר מדי. 

הצטער ר' הירש'לה מאוד והתחיל לעיין מה הביא אותו לכזה חטא. הוא הגיע למסקנה שזה משום שהבעש"ט 'עושה את מעשה התעתועים שלו' בטלוסט – מרחק של כמה מיל' מצ'ורטקוב, והוא – ר' הירש'לה מותיר אותו כך ולא רודף אחריו – לכן מגיע לו כזה עונש. 

אבל מכיוון שהוא לא רצה לדון מישהו שלא בפניו, ורצה להשתכנע בעצמו, הוא נסע לטלוסט לראות את דרכי הבעש"ט. כשהגיע ביום שישי הוא ראה כיצד הבעש"ט עוסק בשתי עגונות – שתיהן קוננו  ובכו ורצו לדעת היכן היו בעליהן. נכנס הבעש"ט לבית הכיסא, התפנה, שטף  את ידיו ולאחר מכן אמר לנשים שהן צריכות ללכת לכאן ולכאן – שם תמצאנה את בעליהן. אז ר' הירש'לה נהייה עוד יותר משוכנע שהוא חייב לרדוף את הבעש"ט – היתכן? – לכאלה מקומות הולך הבעש"ט בחיפוש אחר רוח הקודש!?  

כשהנשים עזבו, ניגש הבעש"ט לר' הירש'לה ובירך אותו לשלום. אמר לו: "אל תצטער – לא פסקת באופן רע, לא דילגת על התוספות. אתה רק טעית בפירוש – חשבת שלשיטת התוספות צריך לפסוק כך ולא – צריך דווקא לפסוק כך כמו שאתה  פסקת." והוא לקח את הגמרא ולמד איתו את הפשט האמיתי. 

אמר ר' הירש: "יש לנו קבלה [מרבותינו] שאותות  ומופתים אפשר גם לעשות מהצד האחר, אבל תורה היא מכל מקום אמת." 

[המשיך ר' הירש] "ומה שלימדת בתוספות היא תורת אמת – שלום עליך רבי ומורי!  אני מבין עכשיו שכל מה שאתה עושה, אתה עושה מצד הקדושה – רק דבר אחד אני לא מבין. מדוע היית צריך ללכת למקום כזה כדי לחפש ברוח הקודש היכן הגברים נמצאים?"

ענה לו הבעש"ט: "ידעתי שהגברים שלהן נמצאים במקומות נמוכים מאוד, ובזמן שאני עוסק בדברי תורה אני לא מתבונן בכאלה מקומות נמוכים. לעומת זאת, בבית הכסא אסור להרהר בדברי תורה ולכן, שם יכולתי לראות את המקומות המאוסים היכן שהם נמצאים כעת – חיפשתי אותם ושם מצאתי." 

י.פ. 

יעקב טייטעלבוים

הפוסט מה שמצא הבעש"ט במקומות הנמוכים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

ר' משה כהן

הפוסט ר' בענצי'ל טוען שאמנם חסידים הם 'שוטה לדבר אחד' אך לא לכל התורה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' חיים היה בן שלוש-עשרה, אז [מחבר] 'ים התלמוד' (ר' יהושע העשל ארנשטיין) נתן לו סמיכה: "יורה יורה ידין ידין" [לשון כתב הסמיכה שמצביע על הזכות להורות בהלכות איסור והיתר ולדון בדיני ממונות]. 

בגיל חמש-עשרה, [מחבר] 'הישועות יעקב' (ר' יעקב משולם ארנשטיין) צירף אותו לבית הדין בעבור התרת עגונה. 

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט דמותו של הדברי חיים מצאנז הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, ר' אשר'ל* מסטולין עבר בכפר בדיוק כשהאישה בכתה. כשהוא כבר היה בדרכו לעזוב, העגונה התגברה [על בכייתה] ובלב מר סיפרה לו על צרותיה. הוא הקשיב לסיפורה בעודו עומד ליד הכרכרה. 

[כשסיימה] הוא זרק מבט לעבר גלגלי הכרכרה ואמר שיקראו לנגר שיתקן את הגלגל. כשהנגר הגיע הרבי התחיל לדבר איתו על אותו נגר שנעלם – עד שהוא צעק אליו: "תתוודה!"

[בסופו של דבר] הרבי שכנע אותו שיתוודה שבעקבות מחלוקת הוא הרג את האדם הנעדר וקבר אותו בחצרו.  

[הערת צד בגליון:] (לא ברור ב-100% שמדובר בר' אשר, אולם כן ברור שמדובר במישהו השייך לשושלת סטולין).

י.פ.

פסח לעלטשיק (חסיד סטולין)

הפוסט הרבי מסטולין חושף רוצח הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.