כשהבעש"ט רק הגיע למז'יבוז' היו  בעיר הרבה מתנגדים, אבל למדנים גדולים. ראש למתנגדים היה יהודי אחד עשיר שהייתה לו בת אחת. הבת נהייתה חולה מאוד וכל מה שהרופאים ניסו לעשות, לא עזר. 

כמה נשים באו אל אשתו וייעצו לה שכדאי ללכת אל הבעש"ט – אולי הוא יוכל לעזור. הצליחה האישה לשכנע את בעלה שילך אל הבעש"ט , אבל משום שהתבייש מחברים שלו – שהיו מתנגדים, הוא הלך אל הבעש"ט באמצע הלילה.  

הוא סיפר לבעש"ט את המעשה על חולי בתו והבעש"ט לא אמר לו דבר, אלא רק שילך הביתה ושהוא – הבעש"ט, יבוא אליו למחרת.

היהודי היה נסער מאוד – מצד אחד הוא התבייש מחבורת המתנגדים, שהוא עצמו  עמד בראשה – אבל מצד שני, הוא פחד לומר לבעש"ט שלא יבוא אליו הביתה. 

למחרת בבוקר, הבעש"ט בא אליו הביתה והוא ניגש למיטת החולה ובירך את הבת: "אני מאחל לך רפואה שלמה מגן-עדן" והלך הביתה.  

מאחר והוא היה עשיר, לאותו יהודי היו תמיד שני שומרים  בלילה – בזמן שאחד ישן, השני היה ער וכל כמה שעות השומרים היו מתחלפים. בלילה שלאחר היום בו הבעש"ט היה  אצלם בבית – נפתחה הדלת באמצע הלילה (למרות שהדלת הייתה נעולה) ונכנס יהודי – שנראה כמו בעל עגלה. ביד אחת היה לו שוט ובאחרת פרח. היהודי ניגש אל החולה ואמר לה כך:  "הריחי את הפרח" היא צייתה ובעל העגלה הבטיח שלמחרת בלילה הוא יבוא שוב. 

היהודי [= כנראה הכוונה לאחד השומרים] פחד מאוד – הוא העיר את השומר השני וסיפר לו את המעשה, אבל הם מייד ראו שינוי לטובה אצל הנערה. למחרת, הם סיפרו לאבא על מה שקרה. אז, כבר לא היה אכפת לו מה מתנגדי העיר יאמרו, והוא מיד רץ אל הבעש"ט וסיפר לו את המעשה. 

אמר לו הבעש"ט: "כשהיהודי יבוא עוד הפעם היום בלילה, תאמרו לו שהוא צריך לבוא אלי."  

באותו הלילה קרה אותו הדבר; היהודי בא עוד הפעם, נתן לנערה להריח את הפרח וראו שינוי לטובה. אבי הנערה אמר ליהודי את מה הבעש"ט ביקש ממנו, והוא יצא.  

בבוקר, בא האבא אל הבעש"ט והבעש"ט אמר לו לשבת וסיפר לו מי הוא אותו יהודי: "אותו יהודי היה כל ימיו בעל עגלה – אולם, חוטא

בעש"ט (2)

חוטא גדול – שעשה את כל העברות שבעולם. פעם, הוא נסע ביער עם הכרכרה שלו כשהוא ראה יהודי אחד תלוי על עץ. הוא הסיע את הכרכרה אל מתחת לעץ, גזם אותו והיהודי נפל לתוך  הכרכרה על החציר. הוא נסע משם אל העיירה והצילו את היהודי והוא נשאר בחיים. 

כשהיהודי בעל העגלה נפטר והגיע אל בית-דין של מעלה באו מלאכי חבלה והראו שכל אחד מהם נברא מעבירה אחרת. אולם, לאחר מכן בא המלאך גבריאל בעצמו וסיפר את המעשה כיצד בעל העגלה הציל את היהודי ממוות בטוח. הוחלט להניח את העברות על צד אחד במאזניים ואת הכרכרה והסוס שאיתם הוא הציל את היהודי, על הצד השני של המאזניים – ויצא שהצדדים היו שווים. 

לא ידעו מה לעשות – לגיהנום  לא יכלו לשלוח אותו – הוא הרי הציל נפש אחת מישראל, ולגן עדן גם לא [יכלו לשלוח אותו] – אי אפשר סתם להתעלם מהעברות שלו. אז החליטו לעשות אותו שמש בגן עדן, וכשצריך לשלוח רפואה מגן עדן, שולחים את בעל  העגלה." 

סיים הבעש"ט את דבריו: "זה היה  היהודי שבא אל בתך."  

י.פ. 

אברהם ליפע פאפיק 

שמע מר' אלעזר זאהן ממז'יבוז'

הפוסט בעל העגלה החוטא שהפך לשמש בגן-עדן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ. 

הרבי מבויאן 

הפוסט המלאך עונה למתנגדים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בתרצ"א (1931) לידא נשרפה. בית הכנסת של החסידים נשרף בלהבות ובית הכנסת היחיד שנשאר היה בית הכנסת של החייטים, אזהחסידים, אבוי, גם היו צריכים להתפלל שם.

בסוכות ירד לפני התיבה [כשליח ציבור] חסיד שהיה לו חיוב, ובקדיש הוא אמר: "ויצמח פורקניה." חייט מתנגד אחד, קפץ ממקומו בכעס גדול! "אפילו דם יישפך" הוא צעק, "אבל במקום קדוש לא יאמר שום 'ויצמח פורקניה'"

י.פ.

מ. איוונסקי

הפוסט המתח בין החסידים והמתנגדים בלידא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהרבי מאפטא הגיע למז'יבוז' היו [שם] הרבה מתנגדים. הוא אמר: "אני בעל ייחוס גדול משלכם – יש לי יותר זהב מלכם – ואני גם למדן גדול יותר מכם." 

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט האם הרבי מאפטא חי בעוני או ברווחה? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לפני שר' זושא היה רבי הם לא חיו בשלום כל כך, אבל עם ר' העשל ועם ר' ישראל שלום ממז'יבוז' הם היו [ביחסים] הרבה יותר טובים.

י.פ.

פנחס לאנדוי.

הפוסט יחסי משפחת ביק לצדיקים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' יוחנן הגיע לעיר, כל אנשי העיר באו לקבל את פניו. ברודסקי רצה שגם גיסו, שפיגל, יקבל את פני הרבי. שפיגל סירב להבין מדוע כזה כבוד מגיע לבשר ודם. להיפך – הוא כעס מאוד שעושים כזה 'צימעס' [עסק גדול] מ[סתם] יהודי. והוא אכן לא הלך [לקבל פניו].

במהלך השבוע הוא ראה שאין אף אחד אצל הרבי (הוא גר בדיוק מול המקום בו התאכסן הרבי). הוא החליט להיכנס אל הרבי להציג את טענותיו ולהתווכח עמו. 

וכך היה. הוא לא פגש אף אחד אצל הרבי והגבאי מייד נתן לו להיכנס. ר' יוחנן קיבל אותו ושפיגל החל להתווכח. "מדוע, רבי, מגיע לך כבוד כזה? מדוע כל כך הרבה יהודים צריכים לבוא אליך – לתת לך פדיונות, ולפחד ממך כל כך הרבה?"

ועל כל שאלה ר' יוחנן הניד בראשו ואמר לו: "אכן, אתה צודק – אכן כך – אבל אתה יודע למה? בגלל שאלוהים רוצה כך – ואם כך רוצה אלוהים, אז אני אומר לך שאתה אכן צריך לפחד ממני."  לאחר מכן שפיגל נהייה חסיד וסיפר בעצמו את הסיפור הזה לפ. לאנדוי.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' שפיגל המתנגד הליטאי נהייה לחסיד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בזמן שהוא היה שם הלשינו עליו [לשלטונות]. באמצע קריאת התורה בבית הכנסת ניגש אליו חייט וסטר לו. 

לאחר מכן, אפילו מתנגדים סיפרו שבתו של החייט נפטרה אחר כך.

י.פ.

מ. איוונסקי

הפוסט חייט סוטר לר' ברוך מקוידנוב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' בנצי'ל הרשה לעצמו מעט הומור וענה: "הרי כתוב, שחירש, שוטה וקטן שתורמים תרומה, תרומתם אינה תרומה. חסידים הם הרי שוטים, [אז] ממילא התרומה שלהם אינה קדושה – וכך גם הרבנים שלהם".

י.פ.

ר' משה כהן.

הפוסט ר' בנצי'ל מגחך על חסידים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הסוחר השני ראה כיצד עסקאות נעשות וחשב שהוא יהיה חכם יותר. כשהראו לו את הסחורה, הוא לא הציע להם כסף אלא טען שהם צריכים לבטוח בו עם כל [הסכום]. לא יצאה מזה שום עסקה. הם אמרו לו: "הסוחר הראשון לפחות היה מוכן לתת 50% – ראינו שהוא היה רציני. אתה לא רצית לתת כלום – אז אנו יודעים שאתה לא יותר מסתם נוכל."

"כך זה גם עם ה[רבי] מצאנז", סיכם ר' בנצי'ל, "לדעת ללמוד זה לפחות 50% מהערך של אנשים. {הוא} [אני] יודע מיד שיש לו את ה-50% – ולכן אני מאמין לו בנוגע ל-50% האחרים."

י.פ.

ר' משה כהן

הפוסט למה ר' בנצי'ל המתנגד מעריך את הרבי מצאנז הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בעל הבית נתן לגאון מיטה. הגאון הבחין בספרים על קורות הגג ומצא מספר ספרי קבלה. הוא החל לדפדף בגיליונות במהירות. בעל הבית תהה רבות: האם מדפדפים בספר קבלה כמו ב[ספר] תהילים? לאחר מכן, הוא שוב בא לחדרו וראה שהגאון לא מדפדף יותר אלא מעיין היטב בתוכן. בעל הבית הבחין שמדובר בדיון קבלי מאוד קשה, אז הוא הציע את הפרשנות שלו לפסקה. הגאון התרשם מכך שחסיד פשוט יכול לומר פשט כזה [וחשב] – כיצד זה יהיה כשהוא ישאב מהבאר בעצמו. הוא ציפה בקוצר רוח ליום המחרת שיעשה את הדרך אל מעזריטש. 

אולם, במהרה הגיעו חסידים שחזרו ממעזריטש – מלאי שמחה ומלאי חיים. הגאון עשה מאמץ להקשיב למה שהם אמרו (הוא כמובן היה מחופש) – הוא רצה לשמוע מאמר – דרשה טובה. אבל, כל שהוא שמע היה כיצד החסידים ערכו סעודה אחת אחרי השנייה – כמה שהיה להם לשתות 'לחיים', ושהם אכלו, שרו ורקדו. הגאון איבד את רצונו לנסוע אל המגיד – כה מאוכזב הוא היה מהחסידים, אז הוא נסע חזרה לווילנה. 

אנשים אומרים שהבעל דבר [=השטן] עשה זאת ושאם זה לא היה קורה ככה, והמגיד והגאון היו נפגשים, זה היה מביא את המשיח.

י.פ.

ר' משה כהן

הפוסט נסיעתו של הגאון מווילנה אל המגיד ממעזריטש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מקינוב

הפוסט ר' יעקב עמדן לא יכול להתחרות בבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הרבי מבעלז עבר ליד הבית של ר' שלמה לוצקער ור' שלמה קרא אליו: "איש צעיר, אתה מוצא חן בעיניי, אני רוצה ללמוד איתך חסידות וקבלה" והרבי מבעלז הסכים. אולם, מאחר וחותנו, הרמ"ז היה מתנגד זה היה חייב להיות בסתר, וכך יצא שהוא היה חייב ללמוד עם ר' שלמה את השיעור שלו בחסידות בחצות הלילה. השיעור של החותן התחיל בחמש בבוקר ומכיוון שהרבי מבעלז הגיע הביתה מהשיעור של ר' שלמה בשלוש או ארבע בלילה הוא בקושי ישן, וקרה שהוא נרדם במהלך השיעור של חותנו. זה הטריד את הרמר"ז מאוד והוא התבייש מאוד בחתנו. זה הגיע לידי כך שהוא אמר לבתו שמשום שחתנו מביך אז יהיה ראוי להתגרש ממנו. אשתו של הרבי מבעלז ידעה על השיעורים שלו באמצע הלילה, אבל היא לא רצתה לספר לאביה עליהם.

זה נמשך זמן מה. הרבי מבעלז למד בלילה עם ר' שלמה לוצקער ולעיתים קרובות היה נרדם מרוב התשה בשיעורים של חותנו. זו הייתה חרפה גדול עבור הרמר"ז בפני התלמידים האחרים. לכן, הוא החל להציק לבתו בעוצמה שתתגרש מבעלה. [לאור זאת,] היא הוכרחה לספר לאביה על השיעורים של בעלה וגם סיפרה לו על גודל צדקתו ועבודת ה' שלו. מאז ואילך הרמ"ז הניח לו ואפשר לו ללכת בדרך החסידות.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט הרבי מבעלז לומד חסידות בסתר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט הנועם אלימלך רוצה להיפרד מקהלי המתנגדים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

(ר' יעקב שמשון הוא סבו של פיני לנדא) 

י.פ.

פיני לאנדוי 

הפוסט האם הרבי משפיטובקה היה אצל הנוב"י הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת הגיע נכדו של 'הנודע ביהודה' אל הרבי מרוז'ין ואמר לו שהוא רוצה להדפיס את ספר השו"ת של 'הנודע ביהודה' והזכיר בתוך כך שהוא רוצה להוציא את משחק המילים של פירוש הפסוק הנזכר לעיל ולשחזר את המקור: 'ופושעים יכשלו בו'.

ענה לו הרבי מרוז'ין: "עזוב את זה. סבא שלי הפך את הפושעים לחסידים ואתה רוצה לעשות מהחסידים פושעים?!" 

י.פ.

הפוסט הנודע ביהודה הופך את החסידים לפושעים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

דרכו הייתה קשה וכשירד הלילה ר' וואלף נכנס לפונדק וביקש מקום ללון. 

החוכר בעל הפונדק אמר לו שהוא ירשה לו לישון שם, אולם בתנאי אחד שאם יבואו עוד אורחים הוא יהיה חייב לתת להם את מיטתו. ר' וואלף הסכים לכך.

באמצע הלילה כרכרה יפה התקדמה ונעה אל הפונדק, והנודע ביהודה עם חבורה מתלמידיו יצאו. בעל הפונדק העיר את ר' וואלף והורה לו לתת את חדרו לאורח הנכבד. ר' וואלף ציית ונשכב עם התלמידים האחרים על הרצפה. הנודע ביהודה החל ללמוד סוגייה קשה. הוא למד בקול רם וחרג מהפירוש הפשוט. כשר' וואלף קיציס שמע זאת הוא קרא אליו והזכיר לו את הפשט הנכון. זה קרה פעם אחת, פעמיים, וגם פעם שלישית.

בפעם השלישית הנודע ביהודה תפס שהפירוש שהוצע הוא פירוש גאוני. הוא הציץ וראה שזה מגיע לא מתלמידיו, אלא מיהודי לבוש סחבות ששכב על הרצפה. הוא שוחח איתו בלימוד ולא עזב אותו [והפציר בו] עד שהוא [יסכים] לישון במיטתו.

בבוקר, שאל אותו הנודע ביהודה: "לאן אתה נוסע?" וכשהוא השיב לו שהוא גם נוסע לבראד הוא הורה לו לנסוע בכרכרה שלו.

כשהם התקרבו לבראד, ר' וואלף נפרד ממנו, חיפש מקווה ונעלם.

מדוע הגיע הנודע ביהודה לבראד? חכמי הקלויז [בית המדרש] שמעו שהבעש"ט נותן קמיעות ועליהם כתוב השם המפורש. לכן הם ערכו אסיפה והזמינו גם את הנודע ביהודה.

כשהנודע ביהודה הגיע לאסיפה הוא הצהיר שהוא לא רוצה ללכת לאסיפה עד שלא יקראו לתלמיד חכם הגדול שפגש בדרכו. 

חיפשו בכל בראד עד שמצאו את ר' וואלף מאחורי התנור בבית כנסת קטן. כשהוא הגיע לבית הכנסת הגדול, היכן שערכו את האסיפה, הנודע ביהודה קרא אליו שיבוא לשבת לידו ונתן לו מקום לידו על הבימה. 

דין התורה האסיפה החלה וחכמי בראד טענו שהבעש"ט נותן קמיעות וכותב בהם את השם המפורש.

קרא ר' וואלף קיציס בהתלהבות גדולה: "מה כוונתכם שהבעש"ט הקדוש צריך לכתוב את השם המפורש. בשבילו זה מספיק לכתוב ר' ישראל בן שרה. וכדי להוכיח זאת, חפשו את הקמיעות וראו בעצמכם."

כשהנודע ביהודה שמע מה ר' וואלף קיציס אמר, הוא הורה לחפש את הקמיעות שנמצאו בבראד וכשפתחו אותם ראו שר' וואלף אמר את האמת.

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט נסיעתו של ר' וואלף קיציס לבראד הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן, הוא היה בווילנה ונכנס אל 'הגאון'. שאל אותו הגאון אם המגיד הוא למדן. ענה לו ר' רפאל: "לא." וכשהוא שאל אותו אם יש לו כח בנסתר הוא [ר' רפאל] ענה לו: "אני לא יודע – מכיוון שבדברים כאלו אני לא מבין כלום."

י.פ.

 מתנגד  

הפוסט ר' רפאל מהמבורג אצל המגיד ממעזריטש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הנשים החלו לשכנע את האמא – שינסו ללכת אל הבעש"ט.

היא החלה להציק לבעלה עד שהוא הסכים והבטיח שילך אל הבעש"ט.

אך, מכיוון שהוא היה ראש המתנגדים הוא התבייש ללכת ביום, ובשקט, בלילה הוא הלך לבקר את הבעש"ט.

הבעש"ט הבטיח לו שבתו תקבל עזרה ושתבוא לה רפואה מגן-עדן.

בלילה, נשמעה דפיקה על הדלת ונכנס פנימה יהודי אחד לבוש כעגלון עם שוט בידו. אחד מן היהודים השומרים נעל את עצמו [במחבוא], והשני היה מפוחד מכדי לעשות משהו. העגלון ניגש אל החולה ונתן באפה משהו להריח ואמר: "אני מביא רפואה מגן-עדן, ומחר אבוא שוב."

בבוקר, הבחינו מיד שלנערה החולה פנים אחרות – היא נהייתה במצב טוב יותר.

מיד רצו אל הבעש"ט וסיפרו לו מה קרה.

אז הבעש"ט הורה שכשהיהודי בדמות העגלון יגיע עוד הפעם, ישלחו אותו אליו.

בלילה, הוא הגיע עוד הפעם ושוב נתן לה תרופה. אז שלחו אותו אל הבעש"ט.

שאל אותו הבעש"ט: "מי אתה?" הוא ענה: "אני מתתי לפני מאות שנים. הייתי עגלון ופעם אחד נסעתי ביער ושמעתי בכייה קורעת לב: 'אוי ווי,' צעקו – 'הצילו! הצילו!'." הוא ראה אדם תלוי גבוה מאוד על עץ שנשען על ענף רופף כדי למנוע ממשקל גופו לחנוק אותו. אולם, הענף החל להישבר והנה, הנה הוא תיכף יחנק.

העגלון ראה שאם הוא פשוט יחתוך את החבל, היהודי יפול ועלול לשבור את הראש. אז הוא חשב על דרך להעמיד את העגלה מתחת ליהודי כך שכשהוא יחתוך את החבל היהודי יפול אל תוך העגלה. וכך אכן היה והיהודי ניצל.

כשבעל העגלה נפטר והגיע למשפט [בשמיים] אז שקלו את המצוות והעברות שלו, ומצוות הצלת הנפשות שקלה יותר מכל העברות שלו יחדיו, ובזכותה הוא נכנס לגן עדן ביחד עם יהודים בעלי מדרגה גבוהה מאוד. הוא, העגלון, לא הרגיש בנוח לצד הלמדנים והצדיקים הגדולים – הוא בסך הכל עגלון פשוט.

ריחמו עליו והפכו אותו לשליח לדבר מצווה. וכשצריך "רפואה משמים" שולחים אותו. 

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט העגלון המת שמביא רפואה מגן עדן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' בירוש נפטר, החברא קדישא רצו לקבור אותו ליד ר' וואלף קיציס, שנקבר ליד הבעש"ט.

אבל בינתיים, ה'דגל מחנה אפרים' היה כבר במז'יבוז' והחסידים רצו לשמור את המקום ליד ר' וולף קיציס ריק בשביל ה'דגל'. 

בזמן הלוויה כל החסידים נעמדו על המקום שנותר ליד ר' וואלף קיציס ולא הרשו לקבור שם את ר' בירוש.

כשהם עמדו שם ניצבים, יהודי זר אחד גם בא ונעמד איתם. כשנהייה לילה, והיהודי נשאר יחידי. במהירות, הוא לקח את וחפר קבר עבור ר' בירוש.

כך מסודרים הקברים:

י.פ.

אלעזר זאהן

הפוסט קבורתו של 'הרב המתנגד' במז'יבוז' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בתו של מתנגד אחד בעיירה רחוקה ממז'יבוז' נהייתה חולה מאוד. הרופאים כבר וויתרו עליה – יהודים הציעו לו שכדאי לו ללכת אל הבעש"ט.

בלית ברירה, הוא קיבל את העצה ויצא לדרך. לא רחוק ממז'יבוז' החלו סערה איומה וסופת שלגים.

בקושי רב, הוא מצא מסתור אצל יהודי אחד באיזה כפר, שם היהודי ישב ולמד. 

הוא היה כמעט קפוא לגמרי והיהודי קיבל אותו בהכנסת אורחים מרשימה – נתן לו לאכול ולשתות ואף נתן לו בגדים יבשים. 

לאחר מכן, שאל אותו היהודי – שהיה גם מתנגד גדול – אבל גם תלמיד חכם גדול: "לאן נוסע יהודי במזג אוויר כזה?" ענה לו היהודי בעל הבת החולה: "אל הבעש"ט. להציל את ביתי החולה".

ברגע ששמע זאת בעל האכסניה הוא נהייה עצבני ונסער 

ורצה לזרוק אותו לסופה שבחוץ.

היהודי ביקש ממנו רחמים, ונאלץ להבטיח לו שהוא יחזור הביתה ולא ייסע אל הבעש"ט.

סיפרו את המקרה הזה לבעש"ט, והוא אמר: "היהודי בעל האכסנייה, היה אדם ישר וטוב מאוד [מענטש]. הוא במדרגת רב תנא הוא ופליג² [=. כלומר הבעש"ט החשיב את בעל האכסנייה כבר פלוגתא לגיטימי שיכול לחלוק עליו]."

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט הנסיעה אל הבעש"ט שלא צלחה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[הערת צד:](אגב, הרב המתנגד היה הסבא רבא של ר' חיים ביק)  

אבל החסידים טענו בפני ה'דגל' שמכיוון שהוא צדיק גדול בעל מידות, הוא צריך לעשות את הצעד הראשון וללכת אל הרב.  הוא השתכנע. והחליטו ללכת אל הרב בשבת לקידוש. 

בדיוק כשה'דגל' דרך על מפתן ביתו של הרב, הוא שמע איך שהוא מכין את עצמו לעשות קידוש ואומר את הפסוק "אם תשיב… והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר" [(ישעיהו יח: יג)]

כשה'דגל' שמע זאת הוא החליט לא להיכנס אל הבית, ואמר: "רק הקשיבו, רק הקשיבו כיצד הוא בעצמו מודה שהרבנות שייכת לנו, ולא לו.

הוא הזכיר רק 'נחלת יעקב' – ומי הוא נחלת יעקב, אם לא הילדים של ר' ישראל בעש"ט?!"

י.פ.

הרבי ממז'יבוז'

הפוסט 'נחלת יעקב' אלו הם הילדים של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.