י.פ.

הרבי מצאנז

הפוסט הנועם אלימלך רוצה להיפרד מקהלי המתנגדים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' שלמה קלוגער אסר את שחיטתו והרבי מסאווראן התיר אותה. פעם אחת, כשהרבי מסאווראן הגיע לברדיטשב הוא אכל מהשחיטה שלו. 

כשר' שלמה קלוגער שמע על כך הוא אמר: "מה שהרבי מסאווראן אכל הוא בוודאי כשר, אולם מה ששאר האנשים אוכלים משחיטתו של אותו שוחט, זה בוודאי טרף."

י.פ. 

הרבי מטולנא

הפוסט מחלוקת הרבי מסאווראן ור' שלמה קלוגער בעניין שחיטה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

עכשיו, שאני מתגורר בטולנא, חסידים 'מתים' עוברים כאן בדרכם לאומן."

ר' דוד מטולנא היה רודף את חסידי ברסלב בכוח. בטולנא היו נחשבים ספרי ר' נחמן לטריפה כמו ספר לא כשר.

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט החסידים המתים של ברסלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרבי מטולנא

הפוסט רדיפת חסידי ברסלב הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

מיד לאחר מכן, נכנס נער עם שאלה [בעניין כשרות]. התלמידים התפלפלו על כך אמנם, וכבר רצו לפסוק – טריפה. אולם, הם זכרו את דברי המגיד ושלחו את הנער אל הדיין.

הדיין חזר ופסק שהבהמה כשרה. זה היה קשה לתלמידים – מהיכן הוא הביא סברה כדי לפסוק שזה כשר? הוא ענה, שבזמן שהוא הרהר בשאלה, הוא היה יכול לזכור רק איזה ב"ח נידח  [=הכוונה לפירוש הבית חדש ליואל סירקיש] שעל פי שיטתו יכולים להכשיר את השאלה.

לאחר מכן, המגיד סיפר מדוע באותו הזמן הוא הורה להם לא לפסוק בשום שאלה. הוא סיפר שיהודי אחד שנפטר כבר לפני זמן רב, ונשמתו  חיכתה לתיקון בא אליו בחלום. הגלגול שלו היה בהמה והתיקון שלו היה באכילה כשרה של יהודי את הבהמה. [אך,] תמיד [=בכל גלגול] עם הבהמה הופיעה שאלה ותמיד עשו אותה טריפה – התיקון שלו אף פעם לא הגיע. לכן, ארגן המגיד שהדיין יפסוק את השאלה ככשרה והיהודי יקבל את התיקון שלו.

י.פ. 

ר' דוד כהן

הפוסט גלגול בבהמה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.