ענה לו ר' אברהם יעקב: "חמץ הוא בבחינת יצר הרע – רוע – אז מוכרים אותו." 

"אם כך", שאל אותו הרבי מרוז'ין "אז מדוע קונים את החמץ אחרי פסח?" 

ענה לו הרבי העתידי של סדיגורה: "פסח זה בבחינת אהבה – אם מוכרים את הרוע, זה אומר שעושים תשובה מאהבה, ותשובה מאהבה הופכת זדונות לזכויות, כך שהחמץ מותמר לטוב, ולכן קונים  אותו שוב." 

י.פ. 

הרבי מבויאן 

הפוסט מדוע מוכרים חמץ לגוי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בכל אופן, ר' יצחק הבחין בכך ושאל את ר' יוחנן מדוע הוא עשה זאת. ר' יוחנן ענה: "אני בקושי  מבין ביין – [אבל] אי אפשר להבין את כוחו של  יצר הרע. הוא יכול לשכנע אותי שאני דווקא לא  אוהב את יין ארץ ישראל ואני לא רוצה חס וחלילה להוציא דיבה על פירות הארץ – אני לא רוצה לעמוד בכזה ניסיון." 

ענה לו ר' יצחק: "אני  יודע שאתה יהודי הגון וישר – אולם, שאתה עד כדי כך, אני  לא ידעתי."  

י.פ. 

פנחס לאנדוי 

שמע מר' נחום  בנו של ר' יוחנן  מרחמסטריווקה. 

הפוסט יין ארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

היו היה יהודי אחד שהיה גוי גמור [=חוטא] אך על מצוות נטילת ידיים הוא אף פעם לא עבר. פעם אחת, הוא נסע ליריד ולבו העיק עליו בחוזקה [מרוב רעב], אבל הייתה לו רק חתיכה של לחם לאכול והוא היה באמצע היער ולא היו לו מים לנטילה. הוא נזכר שמעט הלאה משם יש נהר, אבל המקום היה מלא בשודדים ולכן הייתה שם סכנה גדולה להיהרג. 

הוא שקל את העניין לכאן ולכאן משום שיצר הרע פיתה אותו באותו הזמן: "אתה אידיוט! אתה בכל מקרה עובר על כל עבירות התורה, אז בעבור עבירה כל כך קטנה אתה תסכן את חייך?!" אבל, הוא התגבר על יצר הרע ואכן הלך אל תוך היער לרחוץ את ידיו עבור [ברכת] 'המוציא'. זה באמת  מקרה של 'יהרג ובל יעבור' כך שיצאה בת קול שהיהודי זכה לעולם הבא. 

סיים ר' שלום את דבריו: "ראו יהודים כיצד יהודי אחד יכול בדבר קטן מדרבנן לזכות עצמו בעולם הבא." 

י.פ. 

ירמיה כץ 

חסיד בויאן

הפוסט בזכות דבר קטן מדרבנן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, יהודי אחד התנצל שלא בא אל סעודתו [=של ר' אשר]. ענה לו ר' אשר: "התייגעתי מספיק במלחמה נגד יצר הרע, כדי שלא יפריע לי שיהודי אוכל אצלי, אבל על כך שזה צריך להטריד אותי שיהודי לא אוכל אצלי – זה לא [= עדיין לא השגתי כזאת דרגה במלחמה נגד יצר הרע]!"

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט כשיהודי לא בא לאכול אצל ר' אשר יהושע אלעזר חודרוף הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא אירח קהל גדול אצלו בסעודה, שהייתה מלאה בכל טוב, ורק יי"ש היה חסר. ביקשו ממנו "הארוחה עולה כל כך הרבה – מה זה משנה אם מוסיפים לה מעט יי"ש – שעולה רובל או שניים?" ענה ר' אשר: "התייגעתי מספיק במלחמה נגד יצר הרע כדי שלא יטריד אותי לתת ליהודי אוכל כשהוא רוצה. אבל יי"ש מעורר תאבון לאכילה – ולהוסיף יי"ש לסעודה בשביל שיעורר תאבון לאכילה, לכך איני מחויב."

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט למה לא להוסיף יי"ש לארוחה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

היהודים שנסעו עם ר' מאטעלע פרסמו את הסיפור על השוחט. וכשהסיפור נשמע בעיר גדולה באותו אזור בו ר' מאטעלע שיבח את השוחט, הם מינו אותו להיות השוחט שלהם. 

לא הרבה זמן אחר-כך, התרחש מעשה נתעב מאוד עם אותו שוחט, ובעלי הבתים רצו לנסוע ר' מאטעלע לשאול מה לעשות איתו. משום שלא יכלו להגיע לר' מאטעלע, הם פגשו את ר' דוד'ל מטולנא [במקומו] וסיפרו לו את המעשה. אמר ר' דוד'ל: "גם אני הייתי עם ר' מאטעלע בעיירה היכן שהוא שיבח את השוחט. לומר בכנות, אני לא התרשמתי מהשוחט אבל לא יכולתי להתנגד לו." 

[ואמנם] לאחר מכן, ר' מאטעלע אכן ענה לטענות של בעלי הבתים. [הוא הסביר להם:] "לשוחט היו ילדים לדאוג להם ואמנם הוא לא הרשים אותי, אבל בעיירה קטנה הסכנה של יצר הרע לא כל כך גדולה, ולכן חששתי למנוע ממנו פרנסה. שיבחתי אותו מאוד כדי שיגיע לעיר גדולה, שהזכות של העיר הגדולה כבר תתמוך בה ותחשוף את צבעיו האמיתיים." 

י.פ.

אלעזר זאהן

הפוסט טבעו של השוחט מתגלה בעיר הגדולה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אז המגיד אמר: "אומרים שיצר הרע הוא מלך זקן וכסיל. אבל יש כאן קושי. אנחנו יודעים שיצר הרע מתנועע בקלות – רוח  –  אז מדוע אומרים שהוא מלך זקן וכסיל?! אלא הפשט הוא שהוא מלך [=שולט] אפילו על זקן וכסיל. מלך בשר ודם אין לו שיג ושיח עם זקנים וכסילים – כי בצבא אין צורך בזקנים וטיפשים. אולם, יצר הרע כן יכול לפקד עליהם – הוא מרמה אותם בתדירות ומכניסם לעסקיו." 

אנשים מספרים שאכן, אותו למדן, כשהזדקן נהייה אדם ירוד [=חסר מוסר], והלשין על הרבי מברדיטשב בפינסק.

י.פ. 

חסיד בויאן.

הפוסט היצר הרע שולט על זקנים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

 י.פ.

הרבי מבויאן

הפוסט הזמן טס הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.