הוא הגיע לבעלז לשבת. לאחר ערבית כשהוא נכנס אל הרבי מבעלז, ר' שלום אמר לו לשכב על הספה ולתפוס תנומה מכיוון שהוא לא סיים ויהיה עוד זמן לפני הקידוש. ר' יצחק ציית לו – הוא תפס תנומה קלה ואחר כך עשו קידוש וערכו שבת שמחה. 

לאחר השבת, ר' שלום אמר לו לנסוע ליאסי. אמנם לר' יצחק לא היה אפילו גרוש, אבל הרבי מבעלז נתן לו סכום כסף. אלא שהכסף הספיק בקושי להוצאות עבור בעל-עגלה. בעל העגלה הסיע אותו עד יאסי אל רחוב היהודים ושם הוריד אותו.  

בעומדו שם ניגש אליו יהודי אחד – אדם זר ופרוע, ובירכו "שלום עליכם ר' יצחק!" והזמין אותו לביתו. הוא נתן לו כל טוב ואף הזמינו להישאר לשבת. כל השבת הוא תהה כיצד מכיר אותו היהודי – ייתכן שהוא ראה אותו אצל חמיו בסטרליסק? לאחר השבת הוא שאל אותו "מהיכן  אתה בעצם מכיר אותי?" סיפר לו היהודי את  המעשה הבא:

– ליהודי הייתה בת משוגעת והוא הוביל את ר' יצחק פנימה אל חדר אחד שבו היא ישבה. – עד לפני כמה  [הערת צד:] (ראה ספר דובר שלום עמ' 58 סעיף קכ"ה, שם מופיע סיפור דומה) ימים הייתה לה לפחות יראה מאביה. אבל ביום שישי לפני שבוע, כשר' יצחק הגיע לבעלז היא התרגזה מאוד, סטרה לאביה, וסגרה את עצמה בחדרה. 

האבא הצטער על כך מאוד – ובערב שישי הוא אפילו לא יכול היה לעשות קידוש. עד כדי כך היה שרוי בצער. הוא נשכב ונרדם. בחלום בא אליו אביו אז הוא בכה הרבה בפניו. אביו, שהיה תלמיד של החוזה [מלובלין] הבטיח לו שהוא יבקש בעבורו רחמנות על בתו בהיכל של החוזה. אבל החוזה לא רצה. הוא טען שאינו יכול לעזור בכלל כי הוא נפטר מן העולם לפני הרבה זמן, אבל הציע שילכו לתלמידו – הרבי מסטרליסק והבטיח "אני גם אלך אתכם." כשהגיעו להיכל של הרבי מסטרעליסק גם הוא אמר אותו הדבר, וצוה ללכת אל הרבי מבעלז שהיה תלמיד שלו. 

הלכו שניהם אל הרבי מבעלז כדי לפעול ישועה עבור הבת המשוגעת. הרבי מבעלז אמר שהוא מוכן, אבל הוסיף "אני כתמורה אני רוצה בת בעבור בת – לבת שלך רפואה ולבת אחרת חתונה." בחלומו שאל היהודי שאל "כיצד אני אכיר [את האיש]?" אז הרבי מבעלז הראה לו את ר' יצחק חתנו של הרבי מסטרליסק מנמנם על הספה וכשהוא בא ליאסי הוא  זיהה אותו. 

לאחר מכן, שניהם נסעו אל הרבי מבעלז – הבת נרפאה והיהודי נשא את  בתו של ר' יצחק. 

י.פ. 

אלכסנדר ביסטריצקי

הפוסט הרבי מבעלז מסדר רפואה כתמורה לחתונה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[הערת צד של הכותב:] (לר' ירמיה יש סיפור על המגיד [על כך] שבתחילה הוא היה מאוד ביקורתי על הבעש"ט.) 

י.פ.

ירמיה כץ.

הפוסט המגיד הופך לתלמידו של הבעש"ט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בדרכו הופיעו מכשולים רבים בזה אחר זה והוא לראשונה הגיע לפאסטוב בערב תשעה באב. הוא רץ מהר לביתו של המלאך, אבל המלאך כבר היה בבית הכנסת. הוא ראה שהמלאך ישב במהלך כל תשעה באב כש"ראשו בין ברכיו".

אחרי תשעה באב הוא נסע הביתה כי ר' יצחק הורה לו לפגוש את המלאך רק בימים הנוראים.

כשחזר הוא אמר לאביו, ר' יצחק, שהוא רוצה לחקות את המלאך – לא לאכול ולא לשתות, ורק לעסוק בעבודת ה' כל היום. 

והוא החל ללכת בדרכו של המלאך.

כשהגיע יום כיפור, ר' מיכל’ע התנמנם בבית הכנסת בלילה. הוא חלם שהוא בעולמות העליונים. ברקיע אחד הוא ראה מלאכים אנשים יושבים על כסאות יקרים ואוכלים מכל טוב. אמרו לו שזה בשביל אלו שלא נהנו מהעולם [התחתון].

הוא המשיך והגיע לרקיע אחר – שם הוא ראה אנשים יושבים ליד שולחנות עמוסים במאכלים יפים אבל המאכלים רק נשמעו להם.

אמרו לו שהמאכלים היו עבור אלו שיחקו [? שרוצים לחקות?] אחרים.

בדיוק אז, ר' יצחק העיר אותו ואמר לו "עוד רגע קט ושרפת את עצמך, תפסיק להתנהג כך!"

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט ר' מיכל'ע נפגש עם המלאך בימים הנוראים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהוא היה בן 55 הוא התחיל לסבול מסרטן ר"ל [=רחמנא לצלן] וכבר ויתרו עליו. הוא היה רק עור ועצמות. בפסח, הילדים שלו התכנסו –הם צפו שזה [=מותו] יקרה בקרוב! 

הם שכרו שומר אחד מהחברה קדישא כי ראו שאלו שעותיו האחרונות. באמצע הלילה התעורר השומר ואמר לבנו של היהודי החולה: "חלמתי שהזקן [=הרבי הראשון] מבלאזשאוו בא אלי בחלום והורה לי לתת לחולה משקה מכוסו של אליהו." בתחילה לא רצה הבן לשמוע על כך שכן – איך נותנים לאדם חולה כל כך לשתות יין?! אבל אחר כך הוא שקל זאת שוב; מה זה משנה, כך או כך וויתרו כבר על האבא – אז הוא נתן את רשותו.  

נתנו ליהודי לשתות מהכוס של אליהו והוא נרפא מיד. הוא כעת בן שמונים וחי בניו-יורק. (גם היהודי וגם השומר היו חסידי בלאזשאוו)

י.פ.

יעקב טייטעלבוים

הפוסט הרבי מבלאז'וב מופיע בחלומו של אחד מהחברה קדישא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן, היה לו חלום שלר' פנחס מקאריץ נולד נכד שנקרא על שמו. הרבי משטיפיווקה שלח את נכדתו -אותה נערה, לרוסיה לחתנה עם נכדו של ר' פנחס – משום שהוא האמין שנכדו של ר' פנחס, יהיה יהלום בשבילה.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הרבי משפיטיובקה מחתן את נכדתו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

למרות שהמשפחה אף פעם לא נסעה לאדמו"רים, הנערה התעקשה שהיא לא תגלה לאף אחד מה שבלבה, אלא רק לרבי.

כשהיא נכנסה אל הרבי מבוהוש, הוא אמר לה: "את יכולה לספר לי הכל." אז היא סיפרה את המעשה הבא:

לפני שהיא התחתנה עם בעלה הנוכחי, היא הייתה כבר נשואה, אבל מכיוון שהחתן נעלם היא התחתנה עם בעלה הנוכחי שהוא אדם טוב וירא אלוהים ואדם. אולם, בזמן החתונה בעלה הקודם בא אליה בחלום ומאז היא חולה. 

אמר הרבי: "נו, הוא (החתן הראשון) אכן צודק." מרוב פחד ההורים והנערה התעלפו.

כשהם התעשתו, הסביר להם הרבי: "יש מנהג בישראל שהחתן בא אל הכלה – מכיוון שלא גזרת את שיערך, הוא לא יכול היה לדעת שאת נשואה אני מבטיח לך שאם תגזרי את שערך אז החתן הקודם כבר לא יבוא אליך בחלום."

היא נשבעה לעשות זאת ותכף ומיד גזרה שערה ובלילה היא כבר לא ראתה את החתן הקודם בחלומה.

לאחר מכן, הרבי מבוהוש קרא אליו את בעלה. הזוג התיישב בבוהוש למשך שבעה חודשים שלאחריהם היא ילדה ילד.

י.פ.

אייזיק בראנשטיין (שמע מאביו)

הפוסט גזירת שיער לנשים אחרי החתונה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

מיד לאחר מכן, נכנס נער עם שאלה [בעניין כשרות]. התלמידים התפלפלו על כך אמנם, וכבר רצו לפסוק – טריפה. אולם, הם זכרו את דברי המגיד ושלחו את הנער אל הדיין.

הדיין חזר ופסק שהבהמה כשרה. זה היה קשה לתלמידים – מהיכן הוא הביא סברה כדי לפסוק שזה כשר? הוא ענה, שבזמן שהוא הרהר בשאלה, הוא היה יכול לזכור רק איזה ב"ח נידח  [=הכוונה לפירוש הבית חדש ליואל סירקיש] שעל פי שיטתו יכולים להכשיר את השאלה.

לאחר מכן, המגיד סיפר מדוע באותו הזמן הוא הורה להם לא לפסוק בשום שאלה. הוא סיפר שיהודי אחד שנפטר כבר לפני זמן רב, ונשמתו  חיכתה לתיקון בא אליו בחלום. הגלגול שלו היה בהמה והתיקון שלו היה באכילה כשרה של יהודי את הבהמה. [אך,] תמיד [=בכל גלגול] עם הבהמה הופיעה שאלה ותמיד עשו אותה טריפה – התיקון שלו אף פעם לא הגיע. לכן, ארגן המגיד שהדיין יפסוק את השאלה ככשרה והיהודי יקבל את התיקון שלו.

י.פ. 

ר' דוד כהן

הפוסט גלגול בבהמה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.