פעם אחת ה'ישמח ישראל' נסע לגרמניה. ברכבת, ניגש אליו יהודי אחד וברכו  לשלום.  קרא אליו ה'ישמח ישראל': "חיים! מה אתה עושה כאן?" היהודי השתומם – כיצד יודע הרבי  את שמו?! אז ה'ישמח ישראל' הזכיר לו שהוא מכיר  אותו, כי [לפני] 20 שנים הוא בירך את סבו לשלום. היהודי המשיך לתהות: "אבל בזמנו, התפארתי בזקן ובפאות,  והים אני הולך כגרמני – מגולח לגמרי." ענה לו ה'ישמח ישראל': "האמן לי,  בזמנו נראית לי כמו שאתה היום – למרות שאז לבשת זקן ופאות, ועכשיו אתה מגולח."  

י.פ. 

הרבי מסאדאווה 

הרב סעקולא 

הפוסט הישמח ישראל מזהה יהודי ברכבת הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אחר כך הוא התפלל: "רבונו של עולם, על אחת כמה וכמה [כשמדובר ב]ילד שלך, 'בני בכורי' [שמות ד:כב], עמך ישראל – אתה צריך לעשות אותו הדבר, אם אומרים עליהם מילים רעות." 

י.פ. 

הרבי מקינוב 

הפוסט אם אומרים על בני ישראל מילים רעות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשר' ברוך המשיך לדבר קשות על הרב, אמר לו הרב: "התפילין שאתה מניח פסולים!" וכשחקרו זאת, גילו שאכן התפילן פסולים ושחסרה [האות] י'. אז ר' ברוך התרגז מאוד ואמר: "משום שלקחת י'[=את האות יוד] ממני אני אקח י'[=ייד, כלומר יהודי] ממך." וכידוע נכדו של הרב יצא לשמד [=המיר דתו] (או שנהייה כופר בעיקר?)

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפראהבישט 

הפוסט ר' שניאור זלמן מליאדי נוסע לציון הקבר של הבעש"ט בלא רשות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בזמנו, ווינה היתה עיר מאוד חופשית – מרכז האסימילציה וההשכלה.

אמר הרבי מסדיגורה: "בווינה זה טוב לעשות קידוש. מהו הקידוש? – עדות על בריאת שמים וארץ ('ויכולו השמים והארץ') – ומתי אומרים עדות כזאת? כשיש הכחשה וכפירה. כאן בווינה יש כל כך הרבה כפירה והכחשה שבוודאי צריך לומר עדות".

י.פ.

הרבי מבויאן

הפוסט עדות למול הכפירה בווינה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.