הוא אמר: "הרבי הקדוש מברדיטשב אמר לפני שהוא נפטר שכשהוא יגיע לעולם הבא אז הוא לא ינוח עד שהוא יפעל אצל רבונו של עולם להביא את המשיח. אבל כשהוא הגיע לעולם הבא עשו לו קבלת פנים כזאת גדולה בארמונות השמיים שהוא שכח את המשימה שלו. אבל אני מבטיח לכם שלא  אשכח." 

י.פ. 

הרבי ממעז'יבוז'

הפוסט הרבי מאפטא מבטיח שלא ישכח את ייסורי הגלות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ. 

הרבי מסאדאווה 

הרב סעקולא 

הפוסט ר' יחיאל בוכה בזמן הקפות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

אחר כך הוא התפלל: "רבונו של עולם, על אחת כמה וכמה [כשמדובר ב]ילד שלך, 'בני בכורי' [שמות ד:כב], עמך ישראל – אתה צריך לעשות אותו הדבר, אם אומרים עליהם מילים רעות." 

י.פ. 

הרבי מקינוב 

הפוסט אם אומרים על בני ישראל מילים רעות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

ר' משה כהן.

הפוסט פני הכופים על עצמם גלות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בעל הבית נתן לגאון מיטה. הגאון הבחין בספרים על קורות הגג ומצא מספר ספרי קבלה. הוא החל לדפדף בגיליונות במהירות. בעל הבית תהה רבות: האם מדפדפים בספר קבלה כמו ב[ספר] תהילים? לאחר מכן, הוא שוב בא לחדרו וראה שהגאון לא מדפדף יותר אלא מעיין היטב בתוכן. בעל הבית הבחין שמדובר בדיון קבלי מאוד קשה, אז הוא הציע את הפרשנות שלו לפסקה. הגאון התרשם מכך שחסיד פשוט יכול לומר פשט כזה [וחשב] – כיצד זה יהיה כשהוא ישאב מהבאר בעצמו. הוא ציפה בקוצר רוח ליום המחרת שיעשה את הדרך אל מעזריטש. 

אולם, במהרה הגיעו חסידים שחזרו ממעזריטש – מלאי שמחה ומלאי חיים. הגאון עשה מאמץ להקשיב למה שהם אמרו (הוא כמובן היה מחופש) – הוא רצה לשמוע מאמר – דרשה טובה. אבל, כל שהוא שמע היה כיצד החסידים ערכו סעודה אחת אחרי השנייה – כמה שהיה להם לשתות 'לחיים', ושהם אכלו, שרו ורקדו. הגאון איבד את רצונו לנסוע אל המגיד – כה מאוכזב הוא היה מהחסידים, אז הוא נסע חזרה לווילנה. 

אנשים אומרים שהבעל דבר [=השטן] עשה זאת ושאם זה לא היה קורה ככה, והמגיד והגאון היו נפגשים, זה היה מביא את המשיח.

י.פ.

ר' משה כהן

הפוסט נסיעתו של הגאון מווילנה אל המגיד ממעזריטש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

שישים שנה לאחר מכן נולד לר' מרוז'ין ז"ל בן. אמר הרבי מרוז'ין: "הייתי רוצה לתת לך את השם 'ישראל' על שם הבעש"ט הקדוש, אבל משום שאני כבר נקרא ישראל, אתן לך את השם יעקב – שהרי יעקב זה גם ישראל." היה זה ר' אברהם יעקב הרבי הזקן [=הראשון] מסדיגורא.

י.פ.

ירמיה כץ 

(חסיד בויאן)

הפוסט בקשתו של הבעש"ט מסמאל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן, הוא ניצל ביחד עם תלמידו ר' הירש סופר. הבעש"ט ביקש מר' הירש: "אתה סופר – מנה לי את האותיות." וכשהוא החל למנות את האותיות חזר זכרונו של הבעש"ט והוא החל להיזכר בהכל כמו קודם לכן.

אנשים אומרים שאם הבעש"ט היה פוגש את ה'אור החיים' בארץ ישראל משיח היה מגיע.

י.פ.

הפוסט כיצד ניצל הבעש"ט בדרכו לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

[על כך] אמר ר' יצחק, הרבי מבויאן: "אני לא מאמין שסבי אמר מילים כאלו (בנוגע לכך שהיהודים לא ראויים לגאולה).

אאבל, אם הוא אכן אמר זאת, אני חושש שמשום כך הוא נפטר צעיר."

י.פ.

ר' מרדכי שלמה פרידמאן, הרב מבויאן.

הפוסט האם הדור ראוי לגאולה? הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפראהבישט

הפוסט להציב חביות של יי"ש ברחובות הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא הגיע לסדיגורה אל הזקן [=הרבי הראשון] מסדיגורה. הוא נכנס אל הרבי מסדיגרה, ונתן לו קוויטל. על הקוויטל הוא לא כתב את שמו, אלא סתם 'נח בן שרה'. כשהציג [את בקשתו], הרבי מסדיגורה שאל אותו מספר פעמים: "האם זה שמך?" וכשר' נפתלי חיים הבין שהרבי מסדיגורה מזהה אותו הוא רץ החוצה מהבית ונעלם.

הרבי מסדיגורה חיפש אותו כי בעיניו הוא היה אדם חשוב. 

י.פ.

רב גליצאי

הפוסט הרבי מסדיגורה מזהה את ר' נפתלי חיים הורוויץ הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ליד מז'יבוז' היו בורות חֵמָר עמוקים מהם הכינו לבנים. פעם אחת, ר' יצחק מאיר שאל את הברנש ההוא – "מה תעשה אם תיפול פנימה לבור כזה עמוק?" ענה היהודי – "מה הכוונה? אני אלך לאשתי טשארנע ואקח את הסולם ואטפס החוצה." 

חסידים תהו מדוע ר' יצחק מאיר בילה כל כך הרבה זמן עם בוּר כזה. ענה להם ר' יצחק מאיר: "אומרים, שכשמלך המשיח יבוא המלכים יביאו לו מתנות. בואו נבין זאת! אילו מתנות הם יביאו? זהב או כסף? מה צריך מלך המשיח? מה חשוב בעיני המלך המשיח? יהודי! – אבל איזה יהודי יחכה עד שיביאו אותו [בפני מלך המשיח]? בוודאי כל יהודי ירוץ בקוצר רוח ברגע שהוא ישמע על ביאת המשיח. ומי ישאר? רק ברנש כזה! וכתוב שהמשיח ישמח מהמתנה. נו – אז אם המלך המשיח ייהנה מכזה יהודי – [כנראה ש]כדאי להחליף איתו כמה מילים."

י.פ.

אלעזר זאהן.

הפוסט מדוע ר' יצחק מאיר מבלה עם בור ועם הארץ הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בשנה שהרבי מרוז'ין נפטר, הוא אמר 62 פעמים את "והיא שעמדה לאבותינו".

אחד מבניו שאל אותו בנוגע לסיבה בגינה הוא אומר כל כך הרבה פעמים "והיא שעמדה", אז הוא ענה לו: "אם רוצים לגלות משהו על איזה דבר, צריך לשאול לגביו. לכן, אמרתי כל כך הרבה פעמים את הפסוק – כדי שתשאל לגביו. אני רוצה לתת לך סימן בנוגע לזמן של גאולת ישראל. יגיע הזמן שיהודים יגורשו מארבע קצוות העולם וגם לארץ ישראל הם לא יורשו להיכנס – אז תדע שזה זמן גאולת ישראל"

(בזמן ההוא, האנגלים לא הרשו ליהודים להיכנס לארץ ישראל)

י.פ.

אייזק בראנשטיין (ישראל) 

הפוסט למה אמר הרבי מרוז'ין "והיא שעמדה" 62 פעמים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ראה גם את המעשה על מה שהרבי מסדיגורה אמר, כשהתלוננו על ר' ישראל'נו מסדיגורה שאמר "אני רוצה להיות אדמו"ר גדול יותר מאבי."

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט שושלת רוז'ין כיהלומים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, היה וויכוח על מאמר אחד והחליטו ללכת אל המגיד ולשאול אותו למה הוא התכוון. 

בדרך-כלל, כשקרו דברים כאלו היו מבקשים מר' שלמה לוצקער, הגבאי של המגיד, שישאל את המגיד בשבילם בגלל שלאחרים לא הייתה רשות להיכנס אליו.

אולם, אותו האירוע היה מאוחר בלילה ור' שלמה לוצקער כבר הלך הביתה, אז החליטו שהתני"א יהיה זה שיכנס אל המגיד לברר. דפק התני"א על הדלת והמגיד קרא "מי זה?", ענה התני"א "אני!" שאל המגיד עוד הפעם והתני"א חזר על תשובתו "אני!"

לאחר מספר פעמים שכך ענו זה לזה, ענה התני"א בפעם האחרונה: "זלמיניו". (כך המגיד קרא לתני"א). כשהוא ענה 'זלמיניו', המגיד בעצמו פתח לו את הדלת והרשה לו להיכנס.

מנהג נוסף אצל המגיד היה שבפתאומיות הוא היה אומר לאחד מתלמידיו "עליך ללכת לשם" או למקום אחר, ונהג לתת הוראות להיכן ללכת. 

כשהתני"א היה בתוך החדר, אמר לו המגיד: "זלמיניו – מחר עליך לנסוע לכפר [הספציפי הזה] וללבוש בגדים פשוטים שלא יכירו אותך."

מובן מאליו שהתני"א ציית לדבריו של המגיד, והגיע אל הכפר בדיוק כשהם חיפשו עשירי למניין עבור חופה וקידושין. נגיד הכפר חיתן את אחד מילדיו והיה חסר לו מניין. צירפו את התני"א למניין ונוכחותו התקבלה בהערכה רבה. לאחר החופה, הזמינו אותו לסעודת מצווה והושיבו אותו בקצה השולחן.

השולחן היה ערוך בעושר גדול ו[האוכל] הוגש בכלי כסף יקרים.

לאחר המרק ניגש אליו המשרת ולחש לו בסוד "דוד יקר, חסרה כף, בבקשה השב אותה!" התני"א הנרגש, השיב בהחלטיות "זה לא אני!"

כך היה עשר פעמים – המשרת ביקש ממנו להחזיר את הכף והתני"א צעק "זה לא אני!"

הנגיד הבחין בהתרחשות ואמר "אבל היהודי מתעקש כל כך, שצריך לבדוק את המשרת בעצמו!" ואכן מצאו אצל המשרת את הגניבה. אז פייסו את התניא והוא חזר לביתו. 

המנהג היה שאלו שחוזרים מכזאת שליחות, צריכים לדווח עליה למגיד כשהם חוזרים. לכן, כשהתני"א הגיע הוא הלך מיד אל ביתו של המגיד, אך לפני שדפק על הדלת המגיד פתח אותה והושיט את ידו לשלום. "זלמיניו" הוא אמר "עכשיו אתה מבין כבר, שאחרי פעם אחת שאומרים "אני" חייב לעבור את הייסורים בלצעוק 10 פעמים "לא אני!"

ר' מרדכי שלום יוסף פרידמן – הרבי מסדיגורה

שמע בי"ט כסליו, בטיש של אביו, ר' אהרון.

הפוסט התני"א לומד לומר "לא אני!" הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא בא אל המגיד וביקש ממנו שיתן לו הסכמה, וסיפר לו כיצד הוא לקח על עצמו לשאת את צרות הגלות וכן כמה עניו הוא.

בתגובה, פירש המגיד את הפסוק: " 'אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה"(ירמיהו כג, כד), אם אדם מסתיר את עצמו מהעולם, אבל הוא גדול בעיני עצמו ומחזיק מה-"ואני", אז – "לא אראנו נאום ה'", כלומר רבונו של עולם לא מביט בו כלל."

י.פ.

נחום בער המבורגר

חסיד בויאן

הפוסט גדלות מדומה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

"לקיסר גדול אחד הייתה בת יחידה והוא ערך לה חתונה, עם סעודות גדולות ומפוארות ואף לעניים עשו סעודות מיוחדות. אחרי שכבר סיימו את הסעודות הגיע אדם עני אחד שביקש שיתנו לו משהו לאכול מכיון שהוא עמד למות מרעב. אולם באותו הזמן בת הקיסר נהייתה חולה מאוד אז באופן טבעי אף אחד לא הסתכל עליו [=על העני] למרות שהוא צעק שהוא רוצה לראות את הקיסר בגלל שהוא מת מרעב."

סיכם ר' מיכל מזלאטשוב: "אני יודע טוב מאוד שהשכינה נמצאת בגלות ושהיא דואבת על עמה ישראל – אז איך אני יכול להיות עצוב על עצמי ולבוא בזמן כזה להטריד אותה בשטויות שלי – שאני צריך פרנסה?"

י.פ.

נחום בער המבורגר

(חסיד בויאן)

הפוסט ר' מיכל מזלטשוב לא רוצה להטריד את השכינה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא ענה: "החתן לא מדבר על עצמו"

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הרבי מרוז'ין לא מדבר על המשיח הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הרבי מרוז'ין קרא: "משום כך הם נענשו – האינקוויזיציה וגירוש ספרד. הם היו צריכים לבנות את בית המקדש ולא לחשוב כל כך הרבה – אם הם היו פועלים מתוך בטחון, כך או כך הייתה יורדת אש מן השמים."

י.פ.

הרבי מבויאן

הפוסט פעולה בביטחון מביאה את הגאולה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא סיפר לר' מטשורטקוב שהרבי מרוז'ין אמר פעם, שאם אחד מילדיו יחיה עד גיל 70, תהייה גאולת המשיח.

כשהרבי מטשורטקוב שמע זאת, הוא ענה לו: "שהקדוש ברוך-הוא ירחם עליו!"

י.פ. 

אייזיק בראנשטיין

(ישראל)

הפוסט גאולת המשיח בגיל שבעים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

"כשריבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש, אף אחד מן המלאכים לא רצה לקחת על עצמו עבודה כזאת. וכשהגיע אל הס"מ, גם הוא לא רצה – הוא טען שלעתיד לבוא יידונו אותו על כך.

אז רבונו של עולם אמר לו שהוא ייתן לו שם סודי שאף אחד בעולם לא יכיר ועד שהשם לא יתגלה, הגאולה לא תוכל לבוא. רק הצדיק שבכל דור ידע על קיומו של השם, אבל הם לא ידעו את סוד השם, למרות שהם יעמלו בכל כוחותיהם לגלותו.

הידיעה על השם עוברת בירושה מצדיק לצדיק. הר"י הקדוש העביר זאת לבעש"ט, הבעש"ט למגיד – המגיד למלאך והמלאך לר' שלום מפרוהובישט." 

הרבי משטפענעשט המשיך לספר: "מה עשה הסבא (ר' שלום)? – הוא החליט שהוא צריך להתחבר עם הס"מ. הוא הכין 'שפראנקעס' [לבושים מודרניים] ואמר לס"מ שהיותו רבי הוא רק משחק – ובאמת הוא מהחברה' שלו [ובכך] הוא מטעה את ההמון מאוד. פעם ר' שלום שאל אותו – 'אבל מה

בסופו של דבר יהיה איתנו – בסופו של דבר ישפטו אותנו [?]'. ענה לו הס"מ שהוא לא צריך לפחד. יש בידיו תעודת ביטוח – השם שאף אחד לא יכול לגלות.

  הס"מ ור' שלום היו קרובים זה לזה עד שהס"מ חש שמישהו בשמים עובד עליו. הוא מייד חשד שזה היה ר' שלום. אבל הוא ראה מיד איך ר' שלום הולך לשוק וקונה ביצים ועוף מגויה אחת, מתמקח איתה ואז מעביר לה כסף – הוא מיד הפסיק לחשוד.

בסופו של דבר, הוא נתן לו את השם. כשעשה זאת, הס"מ ראה שהשמים זוהרים באור הגאולה ורצה להבין מהיכן זה מגיע ומהי הסיבה.

הוא חילק את העולם לשמונה חלקים והסיק שרוסיה היא המקור. הוא המשיך וחילק את רוסיה לשמונה חלקים המשיך לצמצם זאת אל הפלך של פרוהובישט. 

הפלך חולק עוד וכך שוב ושוב – עד שהוא הגיע אל פרוהובישט, אל הרחוב בו התגורר ר' שלום, ועד לר' שלום בעצמו – ורצה לנקום בו. אולם ר' שלום לא פחד ממנו – וענה לו: 'אני לא מפחד ממך כלל – הנשמות של הילדים שלי יהיו גדולות יותר ממך – ואת הגופים שלהם הפקרתי [=הקרבתי] זה מכבר עד ביאת הגואל. ואם הגופים שלהם לא יוכלו לשאת זאת, הם ייסעו אל מעיינות המרפא.' "

י.פ.

מתתיהו ספעקטאר

חסיד בויאן

[הערה: השווה נוסח המעשה בכרם ישראל וכנסת ישראל = דרכי שלום, עמ' צא-צד]

הפוסט סוד הגאולה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.