חסידי זינקוב כעסו על כך אפילו שהכסף של ארץ ישראל שנאסף באוקראינה נשלח לסדיגורה ובויאן.  הרבי ממז'יבוז', ר' ישראל שלום יוסף העשל, שלח את הכסף לבויאן. אבל, הייתה לו פריווילגיה לצרף פתק עם רשימה של אנשים בארץ  ישראל, אליהם הכסף צריך להגיע.

הפוסט כשכולל וואהלין עבר לרבי מרוז'ין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהרבי מאפטא שלח כסף לארץ ישראל הייתה כזאת שמחה אצלו שהוא חבש שטריימעל. 

י.פ. 

הרבי מקופישניץ 

הפוסט יחסו של הרבי מאפטא לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ. 

הרבי מצאנז

הפוסט חסיד צאנז נוסע לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחד, הרבי מרוז'ין הוכרח לנסוע אל הרבי מאפטא. וקרה שאותו ר' שלום גם היה באזור והגיע חצי שעה לפני הרבי מרוז'ין. הוא נכנס אל הרבי מאפטא והרבי מאפטא לא הכיר אותו – הוא ישב איתו והמשיך להיאנח. 

כשהרבי מרוז'ין הגיע לבסוף, הרבי מאפטא התענג על כך ואמר לו: "אוי אוי, גרמת לי הרבה עוגמת נפש – למשך זמן מה חששתי שנהיו לך פנים אחרות."  

[הערת צד:] (סיפור אחד לא מתאים לאחר מבחינה כרונולוגית (י.פ.) ) 

 אותו ר' שלום נסע אחר כך לארץ ישראל וקיבל תפקיד בכולל אחד. 

שנתיים לאחר שהגיע לארץ ישראל הוא נסע לאירופה אל הרבי מאפטא. אמר לו הרבי מאפטא: "ראה, ראה איזה כוח נפלא יש לארץ ישראל. היא  חידשה את ר' שלום לחלוטין. זה ממש בבחינת ראש חודש. עשה סעודה גדולה – בדיוק כמו בראש חודש." 

י.פ. 

פ. לאנדוי

הפוסט דמיון לרבי מרוז'ין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הם האמינו שקדושת ארץ ישראל כה עצומה שרק אנשים מורמים מעם יכולים להנות ממנה, ולהיפך שלארץ ישראל לא תהייה הנאה, אלא רק מכאלה יחידי סגולה.  

י.פ. 

הרבי מצאנז

הפוסט קדושת ארץ ישראל מתאימה רק ליחידי סגולה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' משה נסע עם מניין של יהודים משלו ובמסירות נפש. בתחילה הרביים לא רצו להרשות לו לנסוע – כיצד הוא יכול להפקיר כזאת עדה של יהודים וחסידים?!   

השנה ימלאו בדיוק 100 שנים מאז הרבי מלעלוב נסע לארץ ישראל.  

בסוכות הוא היה על האונייה ולא הייתה לו אפשרות להשיג אתרוג.   

הרבי הזקן מבעלז תהה: "דבר מוזר עבור צדיק. הייתה לו כזאת אהבה לארץ שזה לא הטריד אותו כלל  שחסר לו אתרוג." 

באונייה הוא בזבז הרבה כסף כדי לשכנע את הקפיטן – רשע גדול – שירשה לו לבנות סוכה.  

י.פ. 

הרבי מצאנז

הפוסט ר' משה מלעלוב נוסע לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בכל אופן, ר' יצחק הבחין בכך ושאל את ר' יוחנן מדוע הוא עשה זאת. ר' יוחנן ענה: "אני בקושי  מבין ביין – [אבל] אי אפשר להבין את כוחו של  יצר הרע. הוא יכול לשכנע אותי שאני דווקא לא  אוהב את יין ארץ ישראל ואני לא רוצה חס וחלילה להוציא דיבה על פירות הארץ – אני לא רוצה לעמוד בכזה ניסיון." 

ענה לו ר' יצחק: "אני  יודע שאתה יהודי הגון וישר – אולם, שאתה עד כדי כך, אני  לא ידעתי."  

י.פ. 

פנחס לאנדוי 

שמע מר' נחום  בנו של ר' יוחנן  מרחמסטריווקה. 

הפוסט יין ארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא ענה לו: "אתה יודע ללמוד, אני אדם פשוט, אני לא יודע שום דבר, אבל אני רק יודע שכתוב בתורה 'ולקחתם לכם פרי עץ הדר' [ויקרא כג, מ],  והתורה בברור לא התכוונה לאתרוגים מקורפו, אלא בוודאי ל[אתרוגים] מארץ ישראל." 

י.פ. 

פנחס לנדאו 

הפוסט אתרוג מארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ב[ספר] אור פני משה לר' משה מפשוורסק כתובות הסכמות מהרבי מברדיטשב וגם מר' ישראל חיים.

הוא היה חתן של ר' שלמה מקרלין.

היו לו שני בנים

1) ר' אברהם שלמה

2) ר' ליבער

ר' אברהם שלמה גר בפרוסקורוב. בנו היה ר' שלום שהיה חתן של ר' אליעזר וולף – תלמיד של ר' מנדל'ה מקוסוב. ר' שלום היה סמוך על שלחנו של [=נתמך כלכלית על ידי] ר' אליעזר וולף ולאחר פטירתו של הרבי מרוזי'ן הוא נסע לארץ ישראל. ר' שלום לא רצה להיות רבי –אז  הרבי מסדיגורה הורה לו לנסוע לארץ ישראל וסייע לו – עשה אותו הגבאי של הכולל הרוסי. הוא נפטר בתרנ"ח.

י.פ.

הרב חיים אהרון גולד

(נכד של ר' שלום)

הפוסט על ר' ישראל חיים בנו של המלאך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

היום בו זיכו אותו היה כ"ז שבט. ליום הזה קראו 'ז"כ שבט' [=ז"כ מלשון זכאי] וחוגגים אותו בקוידנוב כיום חג.

איוונסקי

הפוסט היום בו זוכה ר' אהרון מקוידנוב מאשמה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן, הוא ניצל ביחד עם תלמידו ר' הירש סופר. הבעש"ט ביקש מר' הירש: "אתה סופר – מנה לי את האותיות." וכשהוא החל למנות את האותיות חזר זכרונו של הבעש"ט והוא החל להיזכר בהכל כמו קודם לכן.

אנשים אומרים שאם הבעש"ט היה פוגש את ה'אור החיים' בארץ ישראל משיח היה מגיע.

י.פ.

הפוסט כיצד ניצל הבעש"ט בדרכו לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

זה התרחש בדיוק בפסח ונתנו לבעש"ט יין ישן ומכובד עבור ארבע כוסות. יין שעליו אומרים מביני עניין שאפשר להשתכר ממנו גם אם שותים רק כוס קטנה. אולם, הבעש"ט  שתה את כל ארבע הכוסות וזה לא היה ניכר.

מעשה זה סופר פעם לרבי מבויאן, ר' יצחק פרידמן, והוא העיר: "מה הפלא? – הוא היה בבחינת 'אש אכלה אש'"

י.פ.

הפוסט הבעש"ט שותה יין בלי להשתכר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לפני פטירתו הרבי מאפטא אכן אמר שכבר מוכן לו מקום [קבורה] בארץ ישראל.

י.פ.

הרבי מצאנז

הרב רוטנברג

הפוסט הלווייתו של הרבי מאפטא הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לרוע מזלה מכיוון שלא היה לה ממה לחיות, היא כיבסה בגדים של אחרים כדי להתקיים.

באותו הזמן היה בטבריה ר' מנדל מוויטבסק. כשהוא שמע את המעשה הזה על אלמנתו של המלאך הוא נחרד ממש והלך לבקרה כדי לברר אם המעשה אכן אמיתי. הוא פגש אותה בעבודה. שאל אותה: "את באמת חייבת לכבס?" הוא חשב שהיא צריכה לכבס את בגדיה שלה מכיוון שהייתה ענייה מכדי לשכור גויה.

אבל היא ענתה: "לא רבי! זאת לא הכביסה שלי – אלא כבסים של אחרים"

[בעט כחול בכתב ידו של השל:] {[לכבס] את הבגדים שלה היה נחשב לביזיון, [לכבס את הבגדים של אחרים] בשביל פרנסה זה משהו שונה?}

י.פ.

הרב גאלד

הפוסט הרבנית פריידע, אשת המלאך, מכבסת בגדים של אחרים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פגש הרבי מאברוטש את אותו יהודי לאחר כמה שבועות בצפת ועצר אותו בתהייה מדוע לא אמר לו את האמת. ענה לו היהודי "הסיבה שאתה לא רואה [שהן יהלומים], היא משום שיש לך 'עיניים מלוכלכות'." הרבי מאברוטש רצה לוודא אם זו אכן האמת אז הוא החל לערוך צומות וסיגופים וכך צם במשך ארבעים ימים. ביום הארבעים הוא ערך סעודה גדולה וסיפר לחסידים את כל המעשה, ולאחריו הוא אמר להם: "תאמינו לי שהעיניים שלי עכשיו כבר מזוככות, ועכשיו אני רואה שהיהודי ההוא אמר את האמת ולא עבד עלי. האבנים הן אכן יהלומים בארץ ישראל." 

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט האבנים בארץ ישראל הן יהלומים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

יהודי אחד עמד על סף בית הכנסת כשחציו בחוץ. בדיוק בחצי הגוף שהיה מחוץ לבית הכנסת, פגעה אבן.

המעשה מסופר על ידי חסידים זקנים מארץ ישראל.

י.פ.

דויד פישמאן.

הפוסט מופת בזמן רעידת האדמה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

לאחר מכן, היה לו חלום שלר' פנחס מקאריץ נולד נכד שנקרא על שמו. הרבי משטיפיווקה שלח את נכדתו -אותה נערה, לרוסיה לחתנה עם נכדו של ר' פנחס – משום שהוא האמין שנכדו של ר' פנחס, יהיה יהלום בשבילה.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הרבי משפיטיובקה מחתן את נכדתו הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' פנחס לאנדוי הראה שמבחינה היסטורית זה לא נכון. [שהרי] ר' פנחס [מקאריץ] נפטר בתק"ן והרבי משפיטיווקה הגיע לארץ ישראל בתקנ"ח. 

[הערת צד של הכותב:] (האם זה מדויק?)

אומרים גם שהרבי משפיטיווקה ור' חיים מקראסנה חשבו על נוסח המצבה [כנראה של ר' פנחס מקאריץ]. 

עוד סימן לכך [שזה לא נכון] הוא שמספרים את המעשה עם הקוויטל בשבת קודש [ראו סיפור 184 להלן], ואפילו אם הפרטים בנוגע לכתיבה בשבת הם שקריים, אז זה [=הסיפור] עדיין יכול להוות עדות לכך שהרבי משפיטיווקה ור' חיים מקראסנה היו נוכחים בזמן שר' פנחס היה על ערש דווי. 

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט הרבי משפיטובקה מרגיש כשר' פנחס מקוריץ נפטר הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

בשנה שהרבי מרוז'ין נפטר, הוא אמר 62 פעמים את "והיא שעמדה לאבותינו".

אחד מבניו שאל אותו בנוגע לסיבה בגינה הוא אומר כל כך הרבה פעמים "והיא שעמדה", אז הוא ענה לו: "אם רוצים לגלות משהו על איזה דבר, צריך לשאול לגביו. לכן, אמרתי כל כך הרבה פעמים את הפסוק – כדי שתשאל לגביו. אני רוצה לתת לך סימן בנוגע לזמן של גאולת ישראל. יגיע הזמן שיהודים יגורשו מארבע קצוות העולם וגם לארץ ישראל הם לא יורשו להיכנס – אז תדע שזה זמן גאולת ישראל"

(בזמן ההוא, האנגלים לא הרשו ליהודים להיכנס לארץ ישראל)

י.פ.

אייזק בראנשטיין (ישראל) 

הפוסט למה אמר הרבי מרוז'ין "והיא שעמדה" 62 פעמים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' חיים לא רצה שהבעש"ט יהיה נוכח בחתונה, והיו חייבים לציית לו. לאחר החופה, החתן והכלה הלכו אל הבעש"ט שבזמנו היה בברודי. הבעש"ט בירך אותם בפסוק "לאלה תחלק הארץ" (במדבר כו, נג)

אחרי כן, בנו של התולדות רצה לנסוע לארץ ישראל, אולם אשתו לא רצתה לנסוע ולכן הם התגרשו.

[כתוב בכתב יד אחר:] (בנו של התולדות נשא את נכדתו של ר' חיים)

י.פ.

גדליה שווארץ

הפוסט שידוך בין התולדות לר' חיים מצאנז מסתיים בגירושין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

"אם דורות של יהודים בוכים שם – מתייפחים על הצרות והכאב שלהם – אז היא בוודאי כבר שם"

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט האם רחל אמנו קבורה בקבר רחל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

זקני החסידים שאלו אותו מדוע הוא בוכה ומתאבל כך ביום האחרון של פסח ומקלקל ככה את שמחת החג.

הוא ענה להם: "הבעש"ט בכה שלוש פעמים בחייו 1) כשבמהלך נסיעתו לארץ ישראל האונייה שקעה. 

2) כשאדל בתו נפלה לנהר בדרך חזרה

3) כשאשתו נפטרה"

"אני" – המשיך הרבי מרוז'ין – "קיוויתי שבסוף ימי אזכה לנסוע לארץ ישראל – כעת, אני חושש שמכיוון שאיבדתי חצי מגופי [=אשתי] כבר לא אוכל להגיע לשם."

י.פ.

מרדכי שלמה יוסף פרידמאן

הרבי מסדיגורה

[הערה: יש לציין לדברי אדמה"ז מטשארטקאוו, דברי דוד, עמ' קנה: בעניין בכייתו של הס"ק]

הפוסט מותה של שרה, אשתו של הרבי מרוז'ין הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.