כשהיהודי הגיע אל ר' שמואל הוא היה באמצע קריאת שמע וסימן לו ש[אינו פנוי כי הוא] מחזיק ומנשק את הציצית.  

היהודי חזר אל ר' משה  וסיפר שר' שמואל לא יכול לעזור בגלל שהוא באמצע קריאת שמע. 

אז ר' משה הלך בעצמו אל ר' שמואל והתרגז עליו, ואמר לו: "שמע, ר' שמואל, יש מלאך אחד שיודע 1000 לשונות שאיתן הוא אומר שירה לרבונו של עולם. וגם אתה אומר שירה – אלא מהו ההבדל בינך ובין המלאך? המלאך לא יכול לעשות ליהודי טובה – רק אתה יכול! אבל, מה אתה עושה כשיהודי בא אליך בשביל טובה? – אתה מראה לו את הציצית?! אם כך, המלאך לבדו מספיק לאלוהים!"

אז הבטיח ר' שמואל – שאם יהודי יבוא אליו בשביל לבקש טובה, ואפילו שהוא בדיוק נעמד לפני 'גאל ישראל' [לפני תפילת העמידה] הוא יוריד את התפילין וירוץ לעשות טובה ליהודי.

י.פ.

ר' דוד כהן

[הערה: מודפס כמעט מילה-מילה אצל ר"נ וויינטראב, חיים חן, ירושלים תש"ז, עמ' ג-ד. בסוף: שמעתי זה מהרב מגראדזיסק הרה"צ ר' אברהם אלימלך שפירא שליט"א ששמע זה מתלמיד הרה"ק ר' שמואל מקאמינקע זצ"ל. [אבל א"כ, ע"כ הכוונה לר"ש מקאמינקא 'השני' [רא"א נולד בתרנ"ד והר"ש השני שח"ל בשנת תר"ג] – ולא ר"ש מקמינקא, תלמיד הבעש"ט שנפטר לכאורה, בסביבת שנת תק"מ [ד"ז, בכרם החסידות ב (תשמ"ה), עמ' קנט]. ר"ש השני, שהיה בן-אחיו של ר"ש הראשון ועל שמו נקרא, היה תלמידו של ר' משה צעסיס, מ"מ טושדנוב שהיה תלמיד הרי"י הכהן מפולנאה והמגיד ממעזריטש (עי' יי"פ הגר, אבן ישראל, תש"ס, עמ' עט; שני המאורות, ירושלים תשס"ח, עמ' 19).]

הפוסט לעשות טובה ליהודי הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.