היו היה יהודי אחד שהיה גוי גמור [=חוטא] אך על מצוות נטילת ידיים הוא אף פעם לא עבר. פעם אחת, הוא נסע ליריד ולבו העיק עליו בחוזקה [מרוב רעב], אבל הייתה לו רק חתיכה של לחם לאכול והוא היה באמצע היער ולא היו לו מים לנטילה. הוא נזכר שמעט הלאה משם יש נהר, אבל המקום היה מלא בשודדים ולכן הייתה שם סכנה גדולה להיהרג. 

הוא שקל את העניין לכאן ולכאן משום שיצר הרע פיתה אותו באותו הזמן: "אתה אידיוט! אתה בכל מקרה עובר על כל עבירות התורה, אז בעבור עבירה כל כך קטנה אתה תסכן את חייך?!" אבל, הוא התגבר על יצר הרע ואכן הלך אל תוך היער לרחוץ את ידיו עבור [ברכת] 'המוציא'. זה באמת  מקרה של 'יהרג ובל יעבור' כך שיצאה בת קול שהיהודי זכה לעולם הבא. 

סיים ר' שלום את דבריו: "ראו יהודים כיצד יהודי אחד יכול בדבר קטן מדרבנן לזכות עצמו בעולם הבא." 

י.פ. 

ירמיה כץ 

חסיד בויאן

הפוסט בזכות דבר קטן מדרבנן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפראהביטש

הפוסט כמה נצרך הרבי מרוז'ין ליהודי רוסיה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ב[ספר] אור פני משה לר' משה מפשוורסק כתובות הסכמות מהרבי מברדיטשב וגם מר' ישראל חיים.

הוא היה חתן של ר' שלמה מקרלין.

היו לו שני בנים

1) ר' אברהם שלמה

2) ר' ליבער

ר' אברהם שלמה גר בפרוסקורוב. בנו היה ר' שלום שהיה חתן של ר' אליעזר וולף – תלמיד של ר' מנדל'ה מקוסוב. ר' שלום היה סמוך על שלחנו של [=נתמך כלכלית על ידי] ר' אליעזר וולף ולאחר פטירתו של הרבי מרוזי'ן הוא נסע לארץ ישראל. ר' שלום לא רצה להיות רבי –אז  הרבי מסדיגורה הורה לו לנסוע לארץ ישראל וסייע לו – עשה אותו הגבאי של הכולל הרוסי. הוא נפטר בתרנ"ח.

י.פ.

הרב חיים אהרון גולד

(נכד של ר' שלום)

הפוסט על ר' ישראל חיים בנו של המלאך הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשרבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש בא סמאל [השטן] ולא רצה לאפשר לו לעשות זאת, כי היה נראה לו שלא יצא לו שום דבר מכך – הרי כך או כך יאשימו וישפטו אותו על חורבן בית המקדש. אבל רבונו של עולם עשה כרצונו ובית המשפט נחרב.

לבית המקדש נשאר רק שם אחד; שם קדוש בלתי-נתפס; שם שרבונו של עולם אמר עליו שלעולם אף בן-אדם או יצור אחר לא ידע עליו אלא רק צדיק הדור ידע שהוא קיים. לאחר החורבן, הידיעה שיש שם כזה נמסרה מצדיק אחד לשני [וכן הלאה], אבל אף אחד לא יכול היה לגלות אותו. ידיעת השם הועברה [בסופו של דבר] לבעש"ט – וממנו למגיד. 

ר' שלום מפרובישט רצה מאוד לגלות את הסוד של השם אז הוא החל להתחבר עם הבעל-דבר [=השטן] ונעשה כמו מחותן שלו – עד שהוא גילה לו את סוד השם, ואז ר' שלום השתמש בשם הקדוש לעשות מופתים. בשמים רדפו [את השטן] בעוצמה בגלל שגילה את הסוד. אולם, סמאל לא זכר אפילו למי הוא גילה את הסוד – בכזו ערמומיות רימה אותו ר' שלום! אז החל סמאל להטיל גורלות. ראשית, הוא חילק את העולם לחלקים, חלק חלק עד שהגיע לרוסיה. בהמשך הגיע עד פרובישט, ואחר-כך לרחוב בו התגורר ר' שלום – ובסופו של דבר הגיע עד ר' שלום בעצמו. כשסמאל התעמת איתו על כך שרימה אותו, ענה לו ר' שלום: "אני לא ירא ממך ואם אתה רוצה לפגוע בנשמות ילדי – דע שהעיירות שלהם יגנו עליהם, ובנוגע לגופם – לשם כך יש מעיינות חמים." אף על פי כן, ר' שלום נפטר בשנה זו.

הרבי משטפנשט סיפר את הסיפור הזה, התיישב בכורסה והלך אל המעיינות. הוא נפטר באותה השנה.

י.פ.

מאטעס העלרער 

חסיד בויאן 

הפוסט ר' שלום מרמה את השטן הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

ירמיה כץ

הפוסט שינה של זוג בחדר אחד או בחדרים נפרדים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהיהודי מפרוהובישט הגיע למז'יבוז' והיה במלווה מלכה, ר' ברוך ראה אותו ושאל אותו: "מה שלום שלום'קע? (מספרים שכך ר' ברוך דיבר על ר' שלום ואף פעם לא קרא לו ר' שלום). חייבים לעצור אותו, הוא הולך על חרב חדה המונחת מעל תהום עמוקה."

כשהיהודי חזר לפרוהובישט הוא שוחח עם חברו, שסיפר לו שבדיוק באותו הרגע שר' ברוך דיבר על ר' שלום, ר' שלום החל לשיר "תשבי תצילנו מפי אריות"

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט

הפוסט ההבדל בין ר' ברוך ממז'יבוז' לר' שלום מפרוהובישט הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא הורה להרחיק אותו מהקיר ושאל: "מה השעה?" אמרו לו שרבע ל- 12.

פתאום, הוא החל לצחוק. פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, ואמר לקהל שעמד סביבו: "החלה מהומה בשמים. המלאכים רצים מסביב [וקוראים] – 'הכינו קבלת פנים לר' שלום!' אז הס"מ ניגש ושאל 'למי הם מכינים עצמם באופן כזה?' אז הם זרקו אותו החוצה. הס"מ שאל בפעם השנייה, וזלזלו בו שוב – 'מה הכוונה, אינך יודע מי הוא ר' שלום?' אז הוא נזכר: 'זה שלומ'קע? הו! איך הוא רימה אותי! אוי, אני פשוט לא ידעתי מה הוא היה'.

זה גרם לצחוק בשמים." ר' שלום הוסיף: "מכיוון שהפמליה של מעלה צוחקת, צוחק גם אני."

לאחר מכן, בדיוק בשעה 12 הוא הסתובב אל הקיר ונפטר.

אשתו הרבנית חוה'לה הייתה מוטרדת ועצובה מאוד לאחר הסתלקותו, אולם ר' אברהם, בנו הבכור, הרגיע אותה ובזמן שהם נכנסו לסוכה הוא אמר לה: "צריך לשמוח עם האורח – לרבונו של עולם יש אורח חשוב ליום טוב."

באותו היום נפטר גם יהודי פשוט אחד. ובזמן שהרבי מרוז'ין, ר' ישראל, היה באמצע אמירת קדיש הוא פתאום הפסיק וברח. [בגליון:] (בו בזמן הוא היה בן אחת עשרה, הוא נולד בתקנ"ז ור' שלום נפטר בתקס"ח.) 

ר' אברהם מפרוהובישט ניגש אליו לאחר מכן ושאל אותו: "מדוע ברחת באמצע הקדיש?" ר' ישראל'נו ענה לו: שנשמתו של היהודי באה אליו ואמרה לו: "נשמתו של אביך אינה זקוקה לקדיש – אבל נשמתי כן. תן לבני לומר קדיש"

י.פ.

הרב רייטער

הרב מפרוהובישט.

הפוסט פטירתו של ר' שלום מפרוהוביטש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא נסע לצ'רנוביל והרשים את אנשי העיר מאוד. נתנו לו קפוטה [=מעיל ארוך] ואדרת [מעיל עליון נוסף] והבטיחו לו 2 רובלים בשבוע [אם ישאר שם בתפקיד]. כשר' נחום חזר לפראהבישט הוא ביקש מאנשי העיר שירשו לו לקבל את המשרה החדשה [שהוצעה לו] בצ'רנוביל ובעלי הבתים הסכימו.  הוא ביקש מהם גם שיחשבו על ילדיו.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' נחום מקבל משרה חדשה בצ'רנוביל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

י.פ.

הרב רייטער, הרב מפראהבישט

הפוסט הסבא משפולי היה אצל ר' שלום מפראהבישט פעמיים הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

מאוחר יותר ר' שלום שאל אותו מדוע הוא הכה את ר' ברוך. אז הרבי מרוז'ין ענה [שהכה אותו]:

1. בפעם הראשונה, "כדי שהוא לא יהיה יותר גבוה ממנו [=ממני]" 
2. בפעם השנייה "בגלל שרציתי להשתוות לו"
3. "בפעם השלישי רציתי שהוא יעמוד במקום נמוך ממנו [=ממני]" 

[בתגובה לכך] ציין ר' שלום "ולכן עצרתי [אותך] בפעם השלישית – משום כבודו של הבעש"ט, שהרי הוא [ר' ברוך] נכד של הבעש"ט."

י.פ.

הרב רייטער, הרב מפראהבישט.

הפוסט הרבי מרוז'ין מכה את ר' ברוך על הראש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

כשהרבי מארליק [=אליק] נכנס לבית ור' ברוך הכירו, הלז פנה אל הקיר בבוז. בינתיים, לקח הרבי מארליק [=אליק] את הכסא שהגבאי הביא איתם והתיישב. וכשר' ברוך חש שהרבי מארליק [=אליק] התיישב הוא קרא – בעודו מסובב אל הקיר – "מאיפה ליהודי יש כזאת חוצפה?! הוא נכנס לגדול הדור [=אחד בדורו] ומתיישב בלא רשות!" ענה לו הרבי מארליק [=אליק]: "מאיפה ליהודי יש כזאת חוצפה שגדול הדור נכנס אליו והוא לא מזמינו לשבת?!" שאל אותו ר' ברוך: "כיצד יכולים להיות שני גדולי דור? [=משחק מילים על הביטוי אחד בדור]" ענה לו הרבי מארליק [=אליק]: "אתה אחד בדור ביראה, אני אחד בדור בחכמה ור' שלום מפראהבישט הוא גדול הדור בענייני זיווג." אז שאל אותו ר' ברוך: "אם אתה אכן אחד בדור בחכמה אז, נו – אמור לי איזה מין קטרוג היה בשמים בזמן הימים הנוראים ומה ענית עליו?" ענה לו הרבי מארליק [=אליק]: "היה קטרוג בשמים על כך שיהודים אכן עשו תשובה והתייפחו, אך רק בעבור עצמם, ולא בעבור השכינה שנמצאת בגלות". "נו, ואיך ענית על כך?" שאל ר' ברוך. "אמרתי," ענה הרבי מארליק [=אליק] "אם היהודים חושבים רק על עצמם – אז נו, ריבונו של עולם, עשה גם אתה רק עבור עצמך – 'עשה למענך אם לא למעננו'!" הודה ר' ברוך – "אכן, תשובה חכמה!"

י.פ.

דוד פישמאן

הפוסט ר' הירש לייב מאליק מגיע לביקור אצל ר' ברוך ממז'יבוז' הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

ר' אברהם כבר היה נשוי והרבי מרוז'ין היה עדיין ילד.

כשהרבי שאל את הרבי מרוז'ין מה הוא לומד בחדר, הרבי מרוז'ין ענה לו: 

"כיצד יתכן שאדם מקבל עול מלכות שמים במסירות נפש מלאה כשהוא אומר 'שמע ישראל' – ועדיין נשאר לו עוד כוח לומר 'ואהבת'?" – 

אז הרב התחיל להסביר אמירות נשגבות ורעיונות עמוקים במשך שעות וניסה לענות לקושייה של הרבי מרוז'ין.

ולאחר מכן אמר: "האח המבוגר הבין בתחילה, אבל אז הוא התעייף ולא הצליח להבין יותר – אולם האח הקטן השיג הכל והבין הכל"

י.פ.

מיכל'ע שוחט

הפוסט הרבי מרוז'ין מבין הכל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

הוא נהיה רב בפרוהובישט כשר' נחום, חמיו, נהייה רב בצ'רנוביל. 

[הערת צד:] (או מגיד?) 

היו לו שלושה חתנים: 1) הרב של בנדר 2) המגיד מבהופול ו- 3) ר' שלום מפרוהוביטש

לפני שהוא נפטר הוא ביקש מבעלי הבתים בפרוהוביטש שימנו את ר' שלום במקומו. הוא אמר להם: "חתני ר' אריה לייב, הרבי מבנדר – אינו זקוק לרבנות שלכם – כי הוא כבר רב בבנדר, עיר גדולה בסרביה. חתני השני, המגיד מבוהופול נוסע בדרכים ויש לו כבר פרנסה. אבל ר' שלום שלי הוא יתום ואין לו אף מקום – אני מבקש מכם, יהודי פרוהוביטש שתרשו לו להישאר במקומי."

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' אברהם אשר מבקש למנות את ר' שלום חתנו לרב בפרוהוביטש הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

פעם אחת, הוא נסע לצ'רנוביל ומצא חן בעיני בעלי הבתים המקומיים. כשהם ראו את לבושו, הם הבטיחו לו שאם הוא יתקבל למשרה בצ'רנוביל, אז הם יתפרו לו מעיל ואדרת חדשים.

כשהוא חזר לפרוהוביטש בעלי הבתים שם הודו שאין להם הכסף בשביל הוצאות כאלה ושאם הוא יהיה מאושר בצ'רנוביל, הם יניחו לו [ללכת לשם]. 

כך הוא הפך להיות הרב בצ'רנוביל – ולפני שהוא העתיק את מושבו לצ'רנוביל הוא דרש שיתנו את מקומו לחתנו, ר' אברהם אשר.

י.פ.

פנחס לאנדוי

הפוסט ר' נחום עובר מפרוהוביטש לצ'רנוביל הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.

"כשריבונו של עולם רצה להחריב את בית המקדש, אף אחד מן המלאכים לא רצה לקחת על עצמו עבודה כזאת. וכשהגיע אל הס"מ, גם הוא לא רצה – הוא טען שלעתיד לבוא יידונו אותו על כך.

אז רבונו של עולם אמר לו שהוא ייתן לו שם סודי שאף אחד בעולם לא יכיר ועד שהשם לא יתגלה, הגאולה לא תוכל לבוא. רק הצדיק שבכל דור ידע על קיומו של השם, אבל הם לא ידעו את סוד השם, למרות שהם יעמלו בכל כוחותיהם לגלותו.

הידיעה על השם עוברת בירושה מצדיק לצדיק. הר"י הקדוש העביר זאת לבעש"ט, הבעש"ט למגיד – המגיד למלאך והמלאך לר' שלום מפרוהובישט." 

הרבי משטפענעשט המשיך לספר: "מה עשה הסבא (ר' שלום)? – הוא החליט שהוא צריך להתחבר עם הס"מ. הוא הכין 'שפראנקעס' [לבושים מודרניים] ואמר לס"מ שהיותו רבי הוא רק משחק – ובאמת הוא מהחברה' שלו [ובכך] הוא מטעה את ההמון מאוד. פעם ר' שלום שאל אותו – 'אבל מה

בסופו של דבר יהיה איתנו – בסופו של דבר ישפטו אותנו [?]'. ענה לו הס"מ שהוא לא צריך לפחד. יש בידיו תעודת ביטוח – השם שאף אחד לא יכול לגלות.

  הס"מ ור' שלום היו קרובים זה לזה עד שהס"מ חש שמישהו בשמים עובד עליו. הוא מייד חשד שזה היה ר' שלום. אבל הוא ראה מיד איך ר' שלום הולך לשוק וקונה ביצים ועוף מגויה אחת, מתמקח איתה ואז מעביר לה כסף – הוא מיד הפסיק לחשוד.

בסופו של דבר, הוא נתן לו את השם. כשעשה זאת, הס"מ ראה שהשמים זוהרים באור הגאולה ורצה להבין מהיכן זה מגיע ומהי הסיבה.

הוא חילק את העולם לשמונה חלקים והסיק שרוסיה היא המקור. הוא המשיך וחילק את רוסיה לשמונה חלקים המשיך לצמצם זאת אל הפלך של פרוהובישט. 

הפלך חולק עוד וכך שוב ושוב – עד שהוא הגיע אל פרוהובישט, אל הרחוב בו התגורר ר' שלום, ועד לר' שלום בעצמו – ורצה לנקום בו. אולם ר' שלום לא פחד ממנו – וענה לו: 'אני לא מפחד ממך כלל – הנשמות של הילדים שלי יהיו גדולות יותר ממך – ואת הגופים שלהם הפקרתי [=הקרבתי] זה מכבר עד ביאת הגואל. ואם הגופים שלהם לא יוכלו לשאת זאת, הם ייסעו אל מעיינות המרפא.' "

י.פ.

מתתיהו ספעקטאר

חסיד בויאן

[הערה: השווה נוסח המעשה בכרם ישראל וכנסת ישראל = דרכי שלום, עמ' צא-צד]

הפוסט סוד הגאולה הופיע לראשונה ב-מכון חסידות הרצוג.